המפלצת
בכל אחד מאתנו שוכנת לפעמים המפלצת.
המפלצת היא כל מה שאנו מתעבים בעצמנו…
המפלצת עלולה לצוץ לפתע כאשר אנו מנסים להתארגן לקראת פגישה עיוורת או כאשר אנו הולכים לאירוע חשוב, בו אנו רוצים להיות במיטבנו.
היא צצה לפתע במראה ואנחנו מזהים בה את עצמנו ומתחלחלים..”מה.??! אני כזאת שמנה?!!”
“מה?! אני כזה נמוך?!” “מחוצ`קן?!” “השיער שלי נראה תמיד כזה גרוע?!” “יו..העור שלי זוועתי!!!” “המכנסיים האלה איומות עלי!! איך בכלל הייתי כל כך מטומטמת לקנות אותם ועוד לחשוב שהם יפים עלי??!”..
ועוד כהנה וכהנה..מוכר?
המפלצת עלולה לצוץ לפתע גם באמצע מסיבה. פתאום אתה מרגיש שאתה כל כך מגושם ..”אתה הרי ממש מוזר” ..את יכולה להרגיש לפתע כי כולם מביטים בך כי “את נראית כל כך מכוערת…ממש על סף עיוות…” אתה לא מוציא מילה מהפה, כי אתה בטוח ש”אין לך כלום חשוב לומר..הרי אתה אף פעם לא היית מעניין..”
המפלצת מופיעה אפילו באמצע קניות. פתאום אתה רוצה למדוד משקפי שמש חדשות ומגלה שפנייך בעצם “ממש עקומות..העיניים שלך בולטות והאף שלך לא נגמר..” ואז אתה תמה “איך לא ידעתי שאני כזה מכוער?!” או שאת פתאום קונה חזיה ומחליטה ש”החזה שלך פשוט גמור..אין סיכוי בעולם שמישהו בכלל ירצה לחפון אותו אי פעם..אוי! את כל כך לא סקסית!!” ואיך בכלל חשבת כי אי פעם שתתחתני בכלל..”הרי את מפלצת!!!”.
מכירים את העניין?
ובכן אותה “מפלצת” תוקפת גם ברגעים חשובים יותר כמו למשל פרזנטציה מול המשרד או הרצאה בפני קהל מקשיבים. ה”מפלצת” עלולה גם להופיע באמצע שיחה עם ידידים ופתאום אתם מרגישים כי אתם פשוט מתביישים להיות שם, אתם רוצים להיעלם…ובכלל לא מבינים איך פעם העזתם בכלל להרגיש טוב עם עצמכם..ומחליטים כי אתם באמת כנראה לא מ ו ד ע י ם לכמה אתם לא גזעיים..או לא ממש אינטליגנטים… או לגמרי לא סקסיים ,כריזמטיים וכיוב`…
טוב,הבנתם הרעיון, נכון?
ובכן אם חלק מהתחושות שתיארנו מוכרות לכם , ואם גם אתם לעיתים נתקלתם בתחושה כי אתם “פשוט איומים..” רק שקודם פשוט לא חשבתם על זה..או שפשוט איש לא גילה לכם זאת כי “ריחמו עליכם”.. אז תדעו שאתם בחברה טובה!
ה”מפלצת” הוא מושג פסיכולוגי וותיק למדי המתאר בצורה ברורה את “דמותנו” בעיני עצמנו כאשר חוש הביקורת העצמית שלנו פועל במלוא עוצמתו ורמת התיעוב שלנו לעצמנו נמצאת בשיאה.
המפלצת היא מעין ווריאציה של עצמנו, אשר לרגעים נראית לנו כמציאות עצמה ואנו תופסים אותה כנכונה ואמיתית ברגעים מסוימים. אולם ההבדל בינה לבין “סתם” דימוי עצמי ירוד הוא שרוב הזמן אנו מניחים כי אינה באמת המציאות. חיים עמה במעין שלום קר-עד להופעתה הבאה.
חלקנו פחות מכירים העניין, חלקנו יותר, אולם רבים מאוד מאתנו ומהאנשים שסביבנו נושאים גם הם את ה”מפלצת” שלהם עמוק בפנים ורוב הזמן מצליחים להדחיק את קיומה.
אבל, הרי כפי שכבר הבנו וכולנו מכירים , אותה ה”מפלצת” המודחקת, מגיחה לנו לעיתים מאגף הדמדומים של הכרתנו ומופיעה לה במלוא הדרה והופכת לזמן מה להיות א נ ח נ ו .
בעיני עצמנו בכל אופן…אנו הופכים למפלצת!
וכמובן, המכעיס מכל, שלפעמים ה”מפלצת” מגיחה דווקא בזמן בו הכי לא היינו רוצים לפגוש בה. לפגוש מפלצת במראה ממש לפני ה”בליינד דייט” עלול להטריד משהו, מן הסתם..נכון?
או. קי. אז למה אני עכשיו מעורר את חרדותיכם הגדולות ביותר?
למה אני בכלל מעלה אל פני השטח נושא ותחושות שכולנו מכירים אולם מעדיפים לשכוח ברגע שאפשר?
אני מזכיר זאת, כי מ”מפלצות” אפשר להיפטר!
אפשר בהחלט!
ראשית עליכם לדעת כי המפלצת היא רק בראשכם ורק אתם רואים אותה. אני מבטיח זאת.
כיצד אני יודע?
בטחון עצמי ודימוי עצמי נבנים על פני שנים רבות, כך שאין כל אפשרות שדווקא ברגע בו אתם לחוצים או ממהרים ,פתאום תנוח עליכם ה”השראה הגדולה” ואתם תבחינו בעצמכם ב”עיניים מפוקחות” .
תחושה זו של “מבט מפוקח” לכאורה, אשר אנו חשים עם הופעתה של המפלצת היא הכלי שדרכו ה”מפלצת” משמרת את קיומה.
עליכם לדעת זאת, התחושות החיוביות לגבי עצמכם עמן אתם חיים רוב שעות חייכם הן אלה האמיתיות, פשוט משום שנבנו לאחר תקשורת ממושכת עם עצמכם ואחרים,תקשורת המזינה ובונה את דימויכם האישי והמוצק לאורך שנים. כך שאי אפשר לומר בשום פנים ואופן כי כל תפיסתכם החיובית אודות עצמכם הייתה שגויה לאורך כל חייכם.
מעבר לכך, חשבו, הרי המפלצת מופיעה רק בחלק מהזמן, דווקא בזמן בו אתם חרדים ומתוחים ועליכם לעמוד במעין מבחן בעיני עצמכם או בעיני אחרים, מבחן אשר בדרך כלל רק שלמות הייתה מספקת אותו..
ביתרת הזמן הנותרת, בו חיינו נמצאים במעין שגרה, היא בכל זאת מודחקת.
זהו סימן כי אפשר בהחלט להדחיקה – פשוט משום שאינה עומדת במבחן המציאות היומיומית של חייכם.
ומעבר לכל זאת, גם אם נניח לדוגמא כי אתם שמנים יותר מאשר נדמה לכם, תאמרו לי אתם, מי הייתם מעדיפים להיות, כאלה “עם משקל עודף המרגישים ומתנהגים כמו שמנים פתולוגים”?
או אולי “עם משקל עודף, אך חופשיים ומשוחררים מכל אי נעימות ותסביכים אודות משקלכם”?
כך או אחרת, רצוי תמיד לאחוז בטוב ובחיובי שבכל אחד מאתנו ולזכור כי.. שלמות שמורה למלאכים. חולשותינו הקטנות ולעיתים דווקא הגדולות , מעניקות לנו את צבענו המיוחד ודווקא הן אלה ההופכות אותנו לנאהבים ומיוחדים.
…..והדרך בה אנו מתמודדים עם חולשותינו- היא זו הבונה את אישיותנו ומקרינה אותה לאחרים!
אם תלמדו באמת לאהוב להוקיר ולכבד את עצמכם ,אני מבטיח, גם האחרים יחושו כך כלפיכם ולפתע תיווכחו כי גם ה”מפלצת” הפרטית שלכם…נ ע ל מ ה .
בברכה
ד`ר אודי בר
