הסיפור על דיווה וגורו פרק א
לחץ כאן לקריאת חלק ב’ חלק ג’ חלק ד’ חלק ה’
פעם אחת,לפני שנים רבות, נפגשו שני צעירים על שפת נחל. הנחל הוביל בהמשך למפל המכונה “תהילה”.
כבר ברגע הראשון בו עיניהם נפגשו, הם חשו לפתע, כי משהו חזק הכה בהם.
לא הייתה זו ממש תחושה פיזית, אלא מעין מכה לתודעה, למחשבה, לביטחונם העצמי. הם לא היו רגילים לחוש זאת כשהיבטו באחרים. כאשר נהגו להתבונן באחרים, הם עשו זאת בדרך כלל מתוך סקרנות ולא איבדו את נקודת המשקיף הנישא שלהם לעולם.
הם לכל היותר יכלו ללמוד דבר מה אודותם או אודות שונותם, אבל הם כמעט ומעולם לא טולטלו.
והנה, באותו הרגע בו נפגשו דיווה וגורו על שפת “נהר התהילה”, ממש לפני המפל המכונה “תהילה”, הופתעו כך פתאום, הופתעו מהתחושה המוזרה אשר עיני האחר גרמו להם.
גורו, לרגע נותר ללא שאר רוחו, ודיווה לרגע לא יכלה להרהר באופן בו ניבטים שדיה בגלימתה.
שניהם נעתקו במקומם.
הם לא ציפו כלל למצוא מישהו אחר ב”נחל התהילה” אשר מעטים בכלל יודעים את מיקומו.
כך שהפתעתם הייתה גדולה עוד יותר כאשר פגשו ממש שם בנחל ה”פרטי” שלהם, אחר, ועוד אחד כזה אשר נדמה כי מרגיש בדיוק כמוהם לגבי הנחל. דיווה וגורו הרגישו כי שניהם בעצם בטוחים כי הנחל שייך להם.
שניהם לא חשבו מעולם כי יום אחד יגיע אחר שיחשוב אפילו לרגע קל כי הנחל שלו…
כעבור שבריר שניה, שבריר שכזה היכול להכיל אלף מחשבות, הם התיקו במהרה את עיניהם זה מזה ומיד פסעו להם בנחת כביכול, ומיהרו לצאת לעיר הגדולה, הרחק מהנחל וחזרה לחייהם.
אולם גם גורו וגם דיווה לא יכלו להשכיח את הרגע ואת המעמד מראשם.
מדי עת זיכרון זה של עיניה של דיווה חזר והכה בגורו.
ודיווה לעיתים בעת יושבה מרוכזת בבואת פניה במראה, הייתה מגלה לפתע את פניו של גורו המביטים אליה מזיכרונה.
כך חלפו להם ימים רבים, גורו הפך לאיש מפורסם. הוא הפך למפרש הפירושים הטוב ביותר לחלומות ואנשים רבים שחרו לפתחו, רק כדי לקבל הכוונה ותובנה אודות חלומות שחלמו.
דיווה הפכה ליפיפייה אמיתית. הגיל היטיב עמה והילתה הזוהרת נראתה למרחוק. היא נהגה לרקוד מדי עת שנחתה עליה הרוח ותמיד מילאה אולמות.
עם זאת שניהם נותרו ללא בני זוג. הם היו מוקפים כל העת באנשים רבים, ידידים ומעריצים אולם לא פרצו מעולם את חומת הבדידות האינטימית שלהם.
דיווה כבר החלה לחשוב כי אלה, אולי, הם חיים הראויים לדיווה!
“אולי דיוות הגדולות מהחיים אינן נישאות ומקימות משפחה לעולם?” הרהרה.
גם גורו אשר נותר ללא בת זוג הפך לא מעט בעניין וחשב “אולי חיי פרישות הם הדרך לשמור על ההארה?”.
וכך חלפו להם שנים רבות.
את המשכו של הסיפור יהיה עליכם לנחש.
את סופו האמיתי תדעו רק כאשר תהיינה מספיק השערות משכנעות אודות המשכו.
רמז:
אני תמיד נוהג להזכיר למטופלי לחשוב על ה”אני”, “אני”, “אני” !
טענתי היא כי מחשבה זו מביאה בסופו של דבר, גם את האהבה האמיתית….אה…..וכמובן גם דואגת לרווחתנו האישית ובריאותנו.
לאלה מבינכם שאינם מכירים כבר רמז זה, ותמהים כיצד זה אהבה ל”אני” מביאה אהבה לאחר ?!
רק אזכיר ואומר כי גם אהבה לאחר באה מ”האני” !
כך שללא “אני” מטופח מפותח ושלם ,אין מי שבאמת יעניק אהבה גדולה…
מסכימים איתי? לא מסכימים אתי? נסו לשלב את דעתכם בהצעה להמשך סיפורנו על דיווה וגורו.
למנחשים ה”מבריקים” ביותר יוענק פרס: תובנה אישית פרטית, רק להם, מבטיח.
בברכה,
ד”ר אודי בר.
