×

כמו צמח בר

ד”ר אודי בר לקה לפני שש שנים בלופוס (זאבת), מחלה כרונית קשה

לינק לכתבה מעיתון מעריב : 

http://www.nrg.co.il/online/archive/ART/233/054.html

ד”ר אודי בר הוא רופא קונבנציונלי שעוסק בתוספי מזון, בעיכוב תהליכי זיקנה וברפואה אסתטית. לעיסוק בתחומים הללו הגיע בעיקבות מחלת הלופוס (זאבת), בה לקה לפני כשש שנים. הוא חש אז פתאום בעייפות גדולה, שרק הלכה והתגברה. מאותו רגע, הוא מספר, מצבו הבריאותי התדרדר במהירות. אחרי בדיקות מקיפות אובחן כחולה לופוס, מחלה כרונית קשה, ממנה הוא כבר לא סובל יותר. במסגרת ניסיונותיו לעזור לעצמו, אחרי שהרפואה הקונבנציונלית לא הצליחה לעזור לו, פיתח בר שיטת טיפול טבעית שעצרה אצלו את המחלה. היום הוא עוזר לחולי לופוס באמצעות השיטה בה טיפל בעצמו.לופוס אריתמטוזוס הוא שמה המלא של המחלה בלטינית, ופירושו “זאב אדום”. בעברית היא נקראת זאבת אדמנתית. אצל חלק מחולי הלופוס מופיעה על האף והלחיים פריחה אדמונית בצורת פרפר. כנראה לאיזשהו רופא, לפני כמה עשרות שנים, נדמו פני החולים המכוסים בפריחה האדמונית לפניו של זאב, ומכאן גם שם המחלה. מדובר במחלה דלקתית אוטו­אימונית, לא מדבקת, שבה הגוף מפעיל את מערכת החיסון שלו נגד עצמו.המחלה מתבטאת בדרכים רבות ושונות ויכולה לפגוע כמעט בכל אבר בגוף, לכן גם זכתה בכי נוי “המחלה בת אלף הפנים”. בין תופעותיה ניתן למנות פריחות עוריות, עייפות כרונית, חולשה, חום, נטייה מוגברת לדלקות, כאבים ונפיחות בפרקים. בגלל מגוון הסימפטומים קשה לזהות את המחלה, ויש חולים הסובלים ממנה שנים עד שהם מאובחנים. קיימים שני מיני זאבת: האחד מתבטא רק בפגיעות בעור; השני, שהוא גם הנפוץ יותר, פוגע בכל מערכות הגוף.אצל חלק מהחולים, שמספרם היום בארץ מוערך בכ­3,000, מופיעה המחלה בצורה קלה יחסית. אצל האחרים היא מופיעה בצורה הקשה, בה נגרמים נזקים גדולים לאברים שונים בגוף, כשהפגיעה יכולה להיות בלב, בריאות, בכליות, בכלי הדם, במערכת העצבים. בעבר, הפגיעה באברים הפנימיים היתה עלולה לקצר את תוחלת החיים, וכמחצית מהחולים הקשים נפטרו תוך חמש שנים. היום, עם הטיפולים החדשים שמלווים כל שלב במחלה, ניתן לחיות איתה גם שנים ארוכות. עד לא מזמן נחשבה הלופוס למחלה של נשים, כשעל כל תשע נשים שחלו בה אובחן רק גבר אחד. “היום, המיתוס הזה של 9:1 הופרך”, מסביר בר. “והיחס בין נשים לגברים הוא 3:1, אבל כשהמחלה הזאת תוקפת גברים, היא קשה יותר”. את בר המחלה תקפה בצורה מאוד קשה. “סיימתי את לימודי הר פואה באוניברסיטת תל אביב, והתחלתי את הסטאז’ במחלקה פנימית בבית החולים איכילוב”, הוא מספר. “לפני תום שנת הסטאז’, הרגשתי פתאום שכוחותיי הולכים ואוזלים. חשבתי שאולי זו עייפות מצטברת, כי עבדתי אז נורא קשה; אבל המפרקים התחילו לכאוב והרגשתי שאני פשוט הולך ומזדקן בצורה מואצת. עברתי בדיקות, והמשכתי בעבודה כרגיל. כשהגיעו התוצאות ואובחנתי כחולה לופוס, כבר הייתי בכשל מערכות כללי. הכליות לא תפקדו, הופיעו לי בצקות בכל הגוף, פשוט קרסתי. פתאום מרופא, הפכתי לחולה. “קיבלתי סטרואידים (קורטיזון) במינון גבוה, התנפחתי לגמרי, ותוך חצי שנה איבדתי %20 ממאסת העצם. סטרואידים מהסוג הזה, במינון גבוה ולאורך זמן, מהווים למעשה החלפה של מחלה אחת באחרת. הם גורמים להשמנה מכוערת ולא סימטרית, לדלדול מאסת השרירים, לדלדול העצם, להופעת סוכרת ויתר לחץ דם. רוב חולי הלופוס שמקבלים סטרואידים, מגיעים לרמיסיה במחלה. אצלי טיפול של חצי שנה לא הניב שום תוצאות. במקרה של חולה קשה כמוני, שלא מגיב לסטרואידים, מציעים טיפול כימותרפי. לזה לא הסכמתי”.­ למה הסכמת לסטרואידים ולא לכימותרפיה?”רוב תופעות הלוואי של הסטרוא ידים הן הפיכות. כימותרפיה זה כרטיס לכיוון אחד. היא גורמת לפגיעה קשה בכושר החיסוני שלנו, מה שמציב אותנו בסכנה קשה של זיהומים, שיכולים להסתיים במוות. כעבור עשר שנים הכימותרפיה מעלה בצורה משמעותית את הסיכון ללקות בסרטן הדם והלימפה”.­ אז איך בכל זאת התגברת על המחלה?”הבנתי שהרפואה חסרת אונים מול המחלה שלי, והחלטתי לעזור לעצמי. התחלתי לחשוב איך אני מוציא את עצמי מהצרה הזאת. קראתי ספרות ומחקרים שעוסקים בצמחי מרפא ותוספי מזון. בשיטת הניסוי והטעייה הרכבתי לעצמי דיאטה, לקחתי ויטמנים, צמחי מרפא, חומצות שומן. ראיתי מה עוזר לי ומה מזיק. תוך חודשים ספורים חלה הטבה משמעותית במצבי והפסקתי לחלוטין עם הסטרואידים”.­ היום אתה בריא לגמרי?”תוך שנה, מהרגע שהתחלתי לטפל בעצמי, הגעתי לרמיסיה טוטאלית והייתי חסר כל תסמינים של המחלה. בלי קורטיזון ובלי כימותרפיה, רק על ידי תזונה מתאימה, תוספי מזון וההבנה בקשר שבין גוף לנפש. היה לי ברור שהמחלה קשורה גם לתבנית מחשבתית. התחלתי להבין שיש קשר אמיץ בין תהליכים רגשיים לבעיות גופניות. עד המחלה כל חיי היו מסודרים, הגשמתי את כל משאלותיי ונהניתי מ כל מה שעשיתי. לפני שפרצה היתה לי אכזבה גדולה מדמות אקדמית בכירה, ששיבשה את חיי המקצועיים. ידוע שמצבי דחק רגשיים הם טריגר להתלקחות מחלת הלופוס”.עוד בהיותו סטודנט לרפואה פיתח בר תכשיר לעצירת נשירה והצמחת שיער, שנרשם כפטנט ונמצא עכשיו בשלב גיוס ההון. “אני בא ממשפחה עם בעיות של נשירת שיער ולא רציתי גורל דומה”, הוא מספר. “פיתחתי פורמולה צמחית לעצירת תהליך ההתקרחות. אותו איש אקדמיה שהיה אמור להיות הפרטנר שלי, ניסה לנשל אותי מהבכורה על הפטנט שלי. כשלא הסכמתי לזה, הוא התנכל לי וחיבל בקידומו של הפרויקט”. בר, בן 35, גדל ברמת גן, בן יחיד לאם שהיתה מחלוצות ההוראה המתקנת בארץ ולאב בעל פרפומריה. בכיתה ב’ אובחן כילד מחונן והתחיל ללמוד בקורס למחוננים של ד”ר אריקה לנדאו באוניברסיטת תל אביב. בכיתה ג’ הצטרף לקורס נוער שוחר מדע באוניברסיטת בר אילן. “הייתי בין הילדים היחידים בארץ”, הוא אומר. “שבמקביל ללימודים רגילים בבית ספר יסודי, למד גם בשתי אוניברסיטאות”.­ איך נראתה הילדות שלך?”גדלתי בפורום אוניברסיטאי, באווירה של מעבדות ושל מחקר, אבל גם הייתי ילד שמח ודומיננטי שידע לתקשר עם ילדים אחרים. בזכות הגישה האופטימית שלי לחיים הצלחתי לעבור מאוחר יותר את המשברים”.המשבר הראשון התחולל בגיל 19, כשאמו, שהקדישה את חייה לטיפוח כישוריו המיוחדים, נפטרה מסרטן. הוא שירת אז בצבא, וכבן יחיד הוצב בשלישות ברמת גן. המשבר השני היתה מחלת הלופוס, שעשר שנים מאוחר יותר זעזעה את חייו.­ איך שינתה המחלה את חייך?”מאז שאני זוכר את עצמי היה לי ברור שאהיה רופא. כל חיי, עד למחלה, נותבו בצורה מאוד ברורה. מתוך כורח הנסיבות שאילצו אותי לחפש דרכים לטפל במחלה שלי, גיליתי עולם שלם של תזונה ותוספי מזון שבבית הספר לרפואה לא מלמדים אותם. יש אוסף עצום של מחקרים, שאינם מובאים כלל לידיעת רופאי המשפחה והציבור הרחב. היום אני מרצה בפני רופאי משפחה ורופאים פנימיים על האינדיקציות הקליניות והתועלת שבתוספי מזון: ויטמנים, מינרלים, חומצות שומן וצמחי מרפא, במחלות נפוצות כגון סוכרת, יתר לחץ דם, טרשת עורקים”.­ מה אתה מציע לחולי לופוס?”להימנע מבשר ועוף, לאכול דגים, להרבות בקטניות ובמוצרי סויה. כדי להזין את השרירים צריך לדאוג לאכול חלבון מלא, שזה שילוב של קטניות ודגנים, כמו שעועית ואורז , או חומוס ופיתה. מוצרי חלב אפשר, אבל לא גבינות צהובות. כשמדובר בחולים עם פגיעה בכליות, עליהם להתחשב במגבלות החלבון היומיות המותרות להם. ישנה רשימה מורכבת של תוספי מזון, עם דגש על נוגדי חימצון, נוגדי דלקת טבעיים ונוגדי קרישיות יתר של הדם. לחולי לופוס אסורים תכשירי אכיניציאה ושום, או כל תכשיר אחר שמחזק את המערכת החיסונית”.המחלה שינתה את כל גישתו למקצוע הרפואה, הוא אומר. “היא הפכה אותי להיות הרופא שאני היום, שקשור למטופל ורואה אותו כאדם, שהוא מכלול של גוף ונפש. פעם רופא היה עמוד התווך של החברה. היום עם ההתמחות הספציפית, הרופא מתייחס רק לתחום בו התמחה, ולא לוקח בחשבון את כל הגורמים האחרים. הרופאים פשוט שכחו מה זה להיות מרפאים. הם לא מתמצאים בכל המחקרים החדשים, הם לא מציגים בפני המטופל את כל האפשרויות, וזו הסיבה למשבר האמון שנוצר היום כלפי הרפואה הקונבנציונלית. לרפואה המערבית אין היום את היכולת לטפל ב­%70 ממקרי התחלואה הקשים. היא עדיין חסרת אונים בפני מחלות אוטו­אימוניות וסרטן, ובפני תהליך ההזדקנות. אני עוסק ברפואה מונעת, שהיא רפואת אנטי­אייג’ינג והכלים העיקריים שלה הם תזו נה, תוספי מזון ושינוי תבניות החשיבה. אני גם מטפל באספקטים החיצוניים של ההזדקנות, בלייזר, מילוי קמטים ובקרמים טיפוליים שפיתחתי לשיפור העור, כדי שהאדם לא רק ירגיש טוב, אלא גם יראה טוב”. לימודי הרפואה, הוא אומר, הם הבסיס עליו מושתת הידע שלו. “אבל הלימוד האמיתי התחיל רק שסיימתי אותם והתחלתי ללמוד בעצמי. יש היום ים גדול של ידע, שלא מועבר בבתי הספר לרפואה”. כדי להרחיב את הידע שלו גם בנפש האדם, עבר התמחות בת חצי שנה בבית החולים הפסיכיאטרי “שלוותה”. כבר חמש שנים יש לו קליניקה פרטית בתל אביב. הוא משתתף בכנסים בינלאומיים, משמש כרופא הבית באתר הבריאות הפופולארי באינטרנט “טבעלייף”, מרבה להופיע בתוכניות טלוויזיה, בהן הוא מסביר על תוספי המזון והתפקיד שהם ממלאים במניעת המחלות השונות, ומלמד במכללת רידמן על חשיבותה של התזונה במקרים של מחלות כרוניות. בימים אלה הוא חונך קליניקה חדשה ומעוצבת, “שתתמקד בעיכוב תהליכי ההזדקנות ובטיפול תומך ומשלים למחלות כרוניות”, הוא מסביר. “על חולי הלופוס ניישם את כל השיטות הטבעיות שפיתחתי, ושהביאו אותי למה שאני היום. עכשיו אני מחפש רופאים שמעוניינים ללמ וד לטפל בחולי הלופוס באמצעים טבעיים ולהפיץ את השיטה ברבים”.

אירית רותם ­צפרוני
09/01/02

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0