×

מלטונין – כל מה שצריך לדעת על “הורמון השינה”

בוודאי שמעתם על ההורמון מלטונין ועל השפעתו על איכות השינה בלילה, על הקלה בתופעות לוואי של ג’ט לג ואולי אף על עיכוב ההזדקנות. מה הוא בעצם מלטונין ובאילו מצבים מומלץ לנטול תוסף תזונה שלו? ד”ר אודי בר, מומחה לתוספי תזונה ולרפואה אסתטית, עושה סדר.

 

מהו מלטונין?

מלטונין (Meltonin) הוא הורמון המופרש על ידי בלוטת האצטרובל הממוקמת בקרקעית המוח. חומר המוצא של ההורמון הזה הוא החומצה האמינית טריפטופן (Tryptophan), והיא הופכת לסרוטונין, שממנו נוצר בהמשך מלטונין.

בלוטת האצטרובל היא רגישה לאור ובין היתר היא מווסתת את השעון הביולוגי שלנו. רמת המלטונין בדם מגיעה לשיאה בשעות הלילה ויש לה השפעה מרכזית על מצבי הערות והשינה ועל תהליכים שיש להם מחזור יממי (circadian rhythm). מחקרים הראו כי מתן מלטונין משפר משמעותית את איכות השינה בקרב אנשים הסובלים מהפרעות שינה, והוא משמש לטיפול במצבים כרוניים של נדודי שינה.

בנוסף, המלטונין הוא בעל פעילות נוגדת חמצון, אך היא נמצאת רק במינונים גדולים מאוד של התוסף.

 

האם כדאי לצרוך תוסף תזונה מלטונין?

מלטונין הוא הורמון הנוצר בגופנו. אמנם עם הגיל רמות המלטונין יורדות, אבל נכון להיום נטילת תוסף תזונה של מלטונין אינה מומלצת אלא במצבי טיפול מיוחדים.

לאנשים הסובלים מהפרעות שינה לרוב ניתן מלטונין במינון הנע בין 0.3 גרם ל-3 גרם לנטילה לפני השינה, לתקופות קצרות של עד שבועיים.

 

מלטונין לטיפול בהפרעות שינה

כמה מחקרים בעבר ניסו להוכיח כי נטילת תוסף מלטונין יכולה להיות יעילה במקרים של נדודי שינה (אינסומניה). התוצאות הצביעו על יעילותו הן בהשראת שינה והן בהשגת שינה רציפה בעזרת מינונים שמעלים את רמתו של המלטונין בנוזל הדם (הסרום) לרמות המופרשות בלילה באופן נורמלי. עוד נמצא כי המלטונין יכול לסייע במגוון רחב של הפרעות שינה, כולל אלה האופייניות לאנשים העובדים במשמרות לילה.

עם זאת, מחקרים חדשים שניסו לחזור על תוצאות מבטיחות אלה נכשלו בהוכחת יעילותו של המלטונין בהקלה על הפרעות שינה ונדודי שינה.

השימוש הוותיק והנפוץ ביותר במלטונין הוא לטיפול בג’ט לג (יעפת בעברית). גם כאן המחקרים העדכניים בנושא הניבו ממצאים מעורבים ולא חד-משמעיים. חלקם אמנם מצאו שלמלטונין יעילות מסוימת, אולם הם ספגו ביקורת בשל היותם קטנים מדי ולא מתוכננים היטב. במחקר העדכני הגדול ביותר שבדקת את השפעת המלטונין על ג’ט לג דיווחו החוקרים כי לא מצאו כל השפעה חיובית שלו.

 

מלטונין לטיפול בתסמונת המעי הרגיז

מחקרים אחרונים מצביעים על כך שתוסף מלטונין מסתמן כטיפול יעיל בתסמונת המעי הרגיז. תסמונת זו נפוצה מאוד בקרב האוכלוסייה הבוגרת, וכרוכה בחוסר סדירות של היציאות, כאבי בטן וגזים. בשלושה מחקרים מבוקרים קטנים הראו החוקרים כי השימוש במלטונין משפר את תסמיני המחלה.

מנגנון פעולתו של המלטונין בהקלה בתסמונת המעי הרגז טרם הובהר ונחוצים מחקרים נוספים בנושא. אולם הסברה היא כי בדופן המעי יש קולטנים מיוחדים להורמון זה ותוספת שלו מפחיתה את רגישות המעי.

 

האם מלטונין מעכב את ההזדקנות?

הממצאים שקשרו את המלטונין למחזור השינה, לצד האמונה שרמתו בדם יורדת עם הגיל, הביאו לסברה שהחסר בהורמון זה הוא הסיבה להזדקנות, וכי נטילת מלטונין יעילה בעיכוב ההזדקנות.

אף שהוכח כי ההורמון יעיל לטיפול בהפרעות שינה, אין כל הוכחה מחקרית שהוא פועל גם לעיכוב תהליך ההזדקנות. יתרה מכך, מחקרים עדכניים מצאו בבירור כי אצל מטופלים שנוטים למחלות אוטואימוניות (כמו דלקת מפרקים שגרונתית, תת-פעילות של בלוטת התריס, זאבת ועוד), תוספת של הורמון המלטונין עלולה לגרום להתפרצות המחלה או להחמרתה.

זאת ועוד, תופעות הלוואי של המלטונין הן רבות ומגוונות. אחת מתופעות הלוואי הנפוצות שלו היא דכדוך, ולכן אין הוא מומלץ לאנשים הסובלים מדיכאון. מכיוון שהמלטונין יכול להשרות ישנוניות לא רק במהלך הלילה אלא גם במהלך היום, אנשים העוסקים בעבודות מסוכנות ובנהיגה צריכים אף הם להימנע מנטילתו. השימוש במלטונין גם אינו מומלץ לילדים, לנשים הרות ומיניקות ולנשים המנסות להרות.

תופעות לוואי נוספות של המלטונין:

  • תחושת אי נוחות בבטן
  • הרגשה של כבדות, איטיות ומעין תחושת “הנגאובר”
  • כאבי ראש
  • שכחה
  • חום גוף נמוך
  • נזק לרשתית
  • עיכוב בביוץ
  • דיכוי הדחף המיני אצל גברים
  • גינקומסטיה (התפתחות שדיים אצל גברים)
  • ספירת זרע נמוכה

אף כי תופעות לוואי אלה מקושרות לרוב למינונים גבוהים של מלטונין, הן דווחו ועלולות להתרחש גם במינונים נמוכים.

 

מתוך: המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה, מאת ד”ר אודי בר ויפה שיר-רז, הוצאת כתר, 2008

 

 

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0