תרופות נגד חרדה

חרדה, מושג המתאר תחושות קשות של פחד ומצוקה, הפכה לתופעה מדוברת ונפוצה מאי פעם.

גם תופעת “התקפי חרדה” המהווה ביטוי סוער ואקוטי לרמות ממושכות של דחק רגשי מודחק, הפכה למוכרת.

למי מבינכם אשר טרם למד להבחין בין “התקפי חרדה” לבין “חרדה ומתח סתם..” אציין ואומר כי התקפי חרדה אמיתיים הם התקפים המופיעים לפתע, לעיתים בעת נהיגה במכונית, הליכה תמימה ברחוב, או דקות לפני הגשת מצגת במקום העבודה ומאופיינים בתחושה פתאומית של פחד גדול ללא כל סיבה הנראית לעין, המלווה בהזעה, דפיקות לב מואצות וכן יתר התסמינים הגופנים הנלווים לפחד גדול.

התקפי חרדה אלה, למרות כי מופיעים לפתע, וחולפים בד”כ לאחר מספר דקות, מרמזים פעמים רבות על הימצאותו שלדיכאון סמוי, או רמות גבוהות וממושכות של דחק ומתח, אשר אינם עולים למודע ואינם מקביל פורקן נאות.

פורקן נאות ושחרור מלא של מתח הנאצר בנו, חיוניים על מנת שנוכל להתמודד עם גורמי הלחץ החדשים שיתחוללו על ראשנו, ואם נמשיך לאסוף עוד ועוד גורמי דחק ללא פורקן מהקודמים, הרי שרמת החרדה הבסיסית שלנו תעלה , לעיתים עד להופעתו של דיכאון גלוי וברור- המעיד על קריסת כוחות הרצייה ואיבוד התקווה לעתיד, או לחילופין כהתקפי חרדה המופיעים לפתע ברגעים לא צפויים, או מקיצים לפתע מהשינה לפנות בוקר.

הטיפול החיוני בהתקפי חרדה, כמו גם הטיפול הנכון בתחושות של חרדה ומתח ומתבטאים בעליה ברגזנות ופגיעה בסבלנות וביכולת היצירה, הוא על ידי שילוב אינטגרטיבי בין טיפולים גופניים, טיפול שיחתי קוגניטיבי, ולעיתים גם תרופות נגד חרדה.

תרופות נגד חרדה, הן תרופות שונות ומגוונות אשר פועלות בדרכים שונות.

הן נחלקות בינן לתרופות נגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים (הדור הישן) ולתרופות נגד חרדה ממשפחת ה- SSRI(הדור החדש) .

תרופות נגד חרדה ממשפחת הבנזודיאזפינים

על משפחה וותיקה מאוד של תרופות נגד חרדה אלה נמנות תרופות כגון וואליום, וואבן, לוריוון, קסנקס וקלונקס.

תרופות אלה נמצאות בשימוש קטן היום מבעבר, ויש להשתמש בהן לפרקי זמן קצרים מאוד, בד”כ כאלה שאינם עולים על מספר ימים. תרופות הרגעה אלה מיועדות בעיקר לטיפול במשבר קצר מועד, כגון אסון פתאומי במשפחה, או טראומה חריפה כגון אסון או פיגוע.

שימוש ממושך בתרופות אלה עלול לגרום לתלות, להופעת דיכאון וירידה ביכולת הקוגניטיבית וחדות החשיבה והזיכרון.

מעבר לכך, שימוש בתרופות אלה גורם לעלייה בגריות (הפחתת סף הגירוי) במקביל לעליה בחרדה וברגזנות עם התפוגגות השפעתן.

תרופות נגד חרדה ממשפחת ה SSRI

על משפחת תרופות נוגדות חרדה אלה נמנות תרופות כגון פרוזאק, סרוקסט, אפקסור, ציפרמיל, ציפרלקס ואחרות.

תרופות אלה, למרות כי ההתוויה המוכרת אודותן בעבר הייתה דווקא כתרופות נגד דיכאון, הן משמשות כיום כטיפול היעיל והמתקדם ביותר בהפרעות חרדה וזאת בשונה מתרופות ההרגעה מהדור הישן כגון הוואליום והוואבן אשר השימוש בהן הוגבל מאד.

תרופות ממשפחת ה- SSRI, בניגוד למשפחת תרופות נגד חרדה מסוג הבנזודיאזפינים, אינן גורמות להתמכרות ואינן גורמות לפגיעה בתהליכי החשיבה והזיכרון גם בשימוש ארוך וממושך.

אולם תרופות נגד חרדה מסוג ה-SSRI מביאות להקלה על תחושות המתח והחרדה ואו תכיפות התקפי החרדה רק כעבור למעלה משבועיים מעת תחילת נטילתן, כך שלעיתים במקרים סוערים יש צורך בשילוב תרופות נוגדות חרדה מהדור הישן יחד עם תחילת טיפול בתרופות נגד חרדה מסוג ה SSRI. עם תחילת השפעתן של תרופות אלה יש ורצוי להפסיק בהקדם השימוש בתרופות ההרגעה האחרות.

עד כאן על תרופות נגד חרדה, אולם מעבר לטיפול התרופתי יש ורצוי תמיד לשלב טיפול שיחתי ואף לפעמים טיפול פסיכולוגי, גם אם קצר מועד, על מנת ללמוד כיצד להתמודד עם תחושות ממושכות של מתח סמוי או גלוי, ושמירה על שקט ויציבות רגשית החיוניים כל כך להמשך היצירה והתפתחות האישית והמקצועית.

בברכה,
ד”ר אודי בר.