רדיקלים חופשיים – לב תהליך ההזדקנות

הזדקנות, תהליך אוניברסלי העובר על כולנו- מתווך באמצעותן של מולקולות לא יציבות – רדיקלים חופשיים.

הרדיקלים החופשיים טעונים במטען חשמלי עודף (אלקטרון) וכדי להגיע לאיזון חשמלי עליהם להעביר את האלקטרון העודף שלהם לרקמה שבה נמצאים: עור, דפנות כלי הדם, תאי עצב ורשתית העין, המטען הגנטי שבתאים, ולמעשה כל רקמה אחרת בגופנו – ובכך יוצרים בה תהליכי חמצון הרסניים.

מולקולות רדיקלים חופשיים נמצאות בשפע בזיהום אויר, קרינת השמש ועשן הסיגריות, ונוצרות גם כתוצאת לוואי לתהליכי דלקת כרוניים בגוף.

רדיקלים חופשיים נוצרים גם כתוצרי ביניים במהלך פעילות ביוכימית תקינה של התאים – אולם לגוף מנגונים טבעיים המשמשים לנטרול המטען החשמלי של הרדיקלים החופשיים, ובכך מנוטרל בביטחה מטענן העודף והן אינן פוגעות ברקמה.

אולם, בעקבות חשיפה לכמות רבה מאוד של רדיקלים חופשיים, או בנוכחות חוסרים תזונתיים קיצוניים, עלולה להיפגע יכולתו הטבעית של הגוף לנטרל את השפעתם המזיקה וכך נוצרות ברקמות הגוף השונות שרשרת תהליכים המביאים להזדקנות והרס הדרגתי של הרקמה הבריאה.

למשל, כולסטרול חומר טבעי ובלתי מזיק המצוי בגופנו, רק לאחר שעובר נזק חמצוני מרדיקלים חופשיים, כתוצאה מעישון למשל – הופך למחומצן וגורם לטרשת עורקים ולמחלות לב.

או למשל, סיבי קולגן ואלסטין שלא ניזוקו מקרינת השמש העתירה ברדיקלים חופשיים שומרים על איכותם האלסטית והמבנה שלהם נותר שמור ומסודר עד לגיל מבוגר . וזאת אל עומת הנזק החמצוני המוכר והידוע הנגרם מקרינת השמש המאיץ הפגיעה באלסטיות העור והאופיינית כל כך לתהליך הזדקנות- סולאר אלסטוזיס .

גם תהליכים אופיינים נוספים להזדקנות כגון: קטרקט הגורם לעכירות עדשת העין, או ניוון מאקולרי (הסיבה הנפוצה לעיוורון בגיל המבוגר), נאורופתיה סוכרתית ועוד תהליכים ניווניים נפוצים – מוכרים כולם כיום כנגרמים בגלל נזק חמצוני מתמשך בעקבות חשיפםה ממושכת לרדיקלים החופשיים.

במהלך העשור ומחצה האחרונים נתגלו לנו מספר רב של חומרים ומולוקולות טבעיות ממקורות צמחיים שונים, לרבות פירות וירקות טריים, ומיני אגוזים וזירעונים המשמשים כולם כנוגדי חמצון יעילים.

נוגדי חימצון אלה למעשה “מקריבים” עצמם וקולטים המטען החשמלי העודף מהרדיקלים החופשיים ובכך מונעים את הפגיעה ברקמות ובתאים.

סוגיית נוגדי החמצון מהווה כיום הסוגייה המרכזית בחקר ההזדקנות, והשפעותיה ניכרות בכל תחומי החיים.

כרופא הראשון בישראל שהעלה למודע הציבורי את סוגיית הרדיקלים החופשיים ונוגדי החמצון כבר בשנות התשעים (98′), הרי שאני שמח לזהות כיום את נוכחותם של נוגדי החמצון כקבוצה הגדולה והמרכזית מבין תוספי התזונה הנחקרת והמתועדת ביותר ושנתגלו כבעלי השפעה מעכבת מוכחת ומכרעת על מגוון רב של תהליכי הזדקנות.

נוגדי החמצון המרכזיים לעיכוב תהליכי חמצון בעור

מבין נוגדי החמצון שנתגלו כבעלי ההשפעה מרחיקת הלכת ביותר על עיכוב תהליכי החמצון ברקמת העור יש לציין הבאים:

ויטמין C (חומצה אסקרובית)

ליקופן (פיגמנט צמחי)

לוטאין (פיגמנט צמחי)

פיקנוגנול (מיצוי אורן צרפתי)

רזווטרול

יוביקוינון

חומצה אלפה ליפואית

איידיבנון

ויטמין E

חלק מנוגדי החמצון הללו נמצאים כיום בריכוזים ובהרכבים שונים בחלק מתכשירי הקוסמטיקה לשימוש חיצוני, וחלקם גם מוסף לחומרים להזרקה למילוי קמטים מבוססי חומצה היאלורונית.

עם זאת, ללא ספק יעילותם המרכזית של מרבית נוגדי החמצון היא באמצעות נטילתם כתוסף תזונה או בהעשרה מכוונת של התפריט היומי.

בחירתם של נוגדי החמצון הניטלים כתוספי תזונה נקבעת על פי גיל המטופלים, מחלות רקע –אם קיימות, ובהתבסס כמובן על הרגלי החיים וגורמי הסיכון האופייניים לכל מטופל ומטופל.

השימוש “בפורמולות” המבוססות על כמויות קורט של נוגדי חימצון מגוונים ושונים בכמוסה אחת, לרוב אינו מספק המינונים שנתגלו כיעילים במחקרים הקליניים ובדרך כלל אין מנוס מהתאמת המינונים המדויקים בהתאם למשקל, תפריט וכאמור מחלות הרקע וההרגלים התזונתיים האישיים של המטופל על מנת להגיע אל התוצאות הרצויות ועיכוב תהליכי הניוון והשחיקה הכרוכים בגיל.

בברכה
דר’ אודי בר