פסיכותרפיה- טיפול בשיחה
לעיתים קשה להבין כיצד זה על ידי מילים בלבד אפשר לחולל שינוי כה מרחיק לכת בגישתו ובחייו של אדם ואפילו בבריאותו.
מאידך, רובנו כבר יודע כי לטיפולים שיחתיים תפקיד מכריע בהתמודדות עם הפרעות רגשיות מטרידות, בעיות בדימוי גוף, אכילת יתר ואפילו כטיפול במחלות קשות בעלות מרכיב רגשי.
לאלה מבינכם התמהים כיצד זה שיחה בין שניים יכולה להניב תהפוכות כה גדולות, הרי שכתבה זו היא עבורכם.
פסיכותרפיה, טיפול בשיחה, הוא למעשה תהליך בו המטופל הופך למעין “עד משקיף” הצופה על בעיותיו מן הצד. למה הכוונה? בעת שיחתו של מטופל אודות ההתמודדויות הגורמות לו לחרדה, למשל, עצם הביטוי בקול של פחדיו, הופך את החרדות שמהן סובל לסוגיה הצפה בחדר הטיפולים ומאפשר בכך למטופל ולמטפל לדון בהן מן הצד, כביכול.
אוורור הנושאים המציקים כל כך מאפשר מעין צפייה משותפת וחדשה של המטופל יחד עם המטפל בנושאים אלה ובכך הבעיות מוארות באור חדש. מעבר לחשיבות של הדיון האובייקטיבי והשקול של בעיות הנראות כמאיימות, עצם העלתן וביטוין במילים מבתק את הקשר ההדוק עד כדי זהות מלאה בין האדם ובעיותיו.
שימו לב, רבים מאתנו, באופן טבעי, מזדהים לחלוטין עם בעיותינו ואיננו יכולים כלל לבצע את ההפרדה הכה מתבקשת בין תופעות החרדה, הדאגנות או הדיכאון, ממהותנו היסודית. כלומר, רובנו נוטים להזדהות עם סבלנו הפרטי עד כי אנו שוכחים מרכיבים חיוביים ובריאים, בנו ובעולם. מרכיבים בריאים אלה, אם רק נביט בם, יפתיעו אותנו בעוצמתם וביכולות ההתאוששות והריפוי אשר הם נושאים בחובם עבורנו. כאשר אנו מתמקדים בבעייתנו, אנו מאבדים את היכולת להביט במציאות בעיניים מפוקחות ונוטים לצבוע את כל חווייתנו היומיומית בצבעים מלנכוליים ופסימיים הנובעים ישירות ממצבנו הרגשי.
אני נוהג לכנות ראיית מציאות חד גונית זו-“משקפי הדיכאון”. כאשר אנו שרויים בדיכאון או חרדה קשים, מבטנו על המציאות סביבנו עובר מעין דרך משקפיים-“משקפי הדיכאון” המעניקים לכל מאורע חיצוני בחיינו גוונים נוגים, חסרי טעם והגרוע מכל- חסרי תקווה. אגב, מוטיב התקווה הוא המוטיב המייחד, לדעתי, אולי יותר מכל את טיבו של הדיכאון. (בדיכאון, אין תחושה של תקווה ומאידך איבוד התקווה בדרך כלל מוביל לתחושות דיכאון). על המטפל אם כן, בין היתר, לעזור למטופל להסיר את “משקפי הדיכאון” או אולי נאמר לעזור לו להבין כי הוא חובש אותם מלכתחילה ולכן מציאותו נראית לו כל כך עגומה.
אם כן, בעת הטיפול הפסיכותרפי, על המטופל בעזרת שאלות מכוונות של המטפל, למצוא בעצמו את ראיית העולם שאבדה לו כתוצאה מהשלכות מצבו הרגשי. עם הזמן, הוא לומד להביט על נסיבות חייו דרך עיניו של המטפל המסוגלות להתבונן גם בחיובי הקיים בכל מצב. גם במצב הנראה לכאורה קשה מנשוא. כמו כן עם הזמן המטופל לומד להיפרד מדפוסי חשיבה שגווים אשר הובילו אותו שוב ושוב לאותו מצב של ייאוש וחוסר תקווה.
אחת מהגישות לטיפול פסיכותרפי מכונה פסיכותרפיה סוגסטיבית. גם סוג זה של פסיכותרפיה חביב עלי ומבוסס על שיחה. אולם בשונה מהטיפול השחתי הרגיל, בשיטה זו נוטל המטפל חלק פעיל יותר. בסוג זה של טיפול מואץ תהליך הפרדת מגוון ההפרעות הרגשיות מן המטופל ובעצם מועצמת ההתמודדות המתבצעת אל מולן. בתהליך הפסיכותרפיה הסוגסטיבית, אנו כמטפלים נוטלים חלק אקטיבי בהדגשת הלכי חשיבה מסוימים אשר מובילים למסקנות חיוביות ומאידך מזרזים את ביצוע ההפרדה בין ה”גרעין הבריא” והשקול (הנמצא אגב בכולם פרט לפסיכוטים !), לבין המרכיב הנוירוטי, הבעייתי, אשר משבש לעיתים קרובות את שיקול הדעת ותורם לחוויה השלילית.
מניסיוני, פסיכותרפיה סוגסטיבית מתאימה יותר לטיפולים קצרי מועד, החיוניים בדרך כלל במצבי מחלה קשה, אבל או דיכאון. התוצאות בטיפול כזה, הן בדרך כלל מהירות יותר ודרמטיות. מאידך, אין כל מטפל מתאים לביצוע סוג זה של טיפול. על מנת לבצע טיפול סוגסטיה באופן אפקטיבי, על המטפל להיות בעל עוצמה ותכונות אופי מסוימות. כמו כן, על המטפל להיות מסוגל ליצור סוג של קשר מהיר עם המטופל. יצירת קשר זה וביטול הריחוק, חיוניים להצלחת הטיפול ואפשריים רק כאשר הבסיס להתקשרות הוא אמפתיה מלאה ושמירה על כנות מקסימלית מצד המטפל. ללא אמפתיה אמיתית וכנות, אין יכולה להופיע לה האינטימיות החיונית לשם יצירת ההשפעה החיובית על המטופל. טיפול זה, המבוצע כהלכה, חיוני ביותר גם ככלי עזר בהתמודדות עם מחלות קשות, מגבלות גופניות ולא רק הפרעות חרדה ודיכאון.
בעת הטיפול בפסיכותרפיה סוגסטיבית, נוצרת כאמור פניה ישירה ל”גרעין הבריא” פניה אשר יוצרת בעקבותיה את התעוררותו של מרכיב זה ופריצתו החוצה. לעיתים קרובות התהליך ממש נראה לעין וניתן להבחין כבר לאחר מספר פגישות את השינוי שחל בעולמו הרגשי של המטופל. שינוי המופיע אפילו בעמידתו, הליכתו או סגנון לבושו.
לסיכום, למרות ההיצע הרב של התרופות ותוספי המזון הקיימים כיום והיעילים למדי בחלקם, עדין אין באמת תחליף הולם לטיפול שיחתי הנערך בפתיחות מלאה, תוך כבוד הדדי וחיבה. לטיפולים שיחתיים שכאלה, גם ארוכי טווח וגם סוגסטיביים קצרי מועד, היה ונותר תפקיד מכריע בהקלה על התמודדות עם קונפליקטים רגשיים והפרעות חרדה.
כמו כן, כמובן אין לשכוח את תפקידה החיוני של השיחה בהתמודדות עם מחלות קשות, פציעות ותהליכי החלמה ממושכים.
מניסיוני, במחלות ובחולים מסוימים, למעשה לא ניתן להשיג החלמה של ממש, או אפילו נסיגת המחלה, ללא שילוב מרכיב פסיכותרפי נכבד בטיפול, סוגסטיבי או אחר. דברים אלה נכונים במיוחד לגבי מחלות אוטואימוניות, מחלות כרוניות קשות, נכויות והפרעות בדימוי הגוף.
בברכה
ד”ר אודי בר