×

על גורל, יעוד וסתם מזל

תמיד שואלים אותי האם אני מאמין במזל, האם אני מאמין בגורל ואולי באלוהים…
שואלים אותי כה הרבה עד כי לא נותר אלא לשער כי גם כל מי שעדין לא שאל, מתחבט בשאלות אלה רק שאינו מדבר על כך.
ובכן אם מדובר בנקודה כה מהותית, הרי שחשבתי לתומי כי הגיעה אולי העת לדבר על כך בפומבי. אנסה, ברשותכם, לחלוק עמכם את השקפותי האישיות בשאלות האלה ולו כדי להבהיר את עמדתי בנושא בעל חשיבות רבה, מסתבר, לחלק גדול מאיתנו.

ראשית איני מאמין במזל, אולי נכון יותר לומר כי אני חושב שלמזל יש תפקיד שולי יחסית בגורלנו במבט כולל. למה אני מתכוון?
“מזל”, “יד המקרה”, “צירוף נסיבות”, מושגים אלה מציינים אפשרויות והזדמנויות המושלכות לפתחנו ובידנו הבחירה אם לנצלן או לאו. מאידך אין לתכנן חיים שלמים או לבנות הצלחה אמיתית וממושכת תוך כדי הסתמכות על יד המקרה. יד המקרה היא אולי לשם השוואה מעין בחישת קלפים בידו של ה”דילר” בקזינו, היכולה לעיתים להעניק לנו רצף קלפים נפלא או מספר זוכה ברולטה, אין בכך משום כל עירבון להמשך רווחינו בעתיד ואם נחשוב לרגע על המהמרים הכבדים, הרי שכולנו יודעים כי בסופו של דבר הקזינו זוכה בכל כספם.
גזירה שווה ניתן לגזור לבעל עסק אשר יד המקרה היטיבה עמו וזכה כי חנותו ניצבת ממש על תווי האוטובוס החדש והוא זוכה לפתע במבול של קונים. נהיר לכם כי גם חשיפה פתאומית לקהל קונים גדול, אשר בהחלט יכולה לטמון בחובה הצלחה כלכלית, אינה בחזקת ערובת נצח לעושר. הרי שמן הסתם גם אותו סוחר פלוני לא יוכל להתבסס על אותו קו אוטובוס כל חייו כי יתכן ומחר יפתח מרכז מסחרי מפואר ממש מולו, ואז שוב יאלץ להילחם על פרנסתו. מכך אנו למדים כי יד המקרה יכולה בהחלט לקרבנו אל מטרתנו, או אל מה שניתן להגדיר כהצלחה, אולם היא בהחלט אינה הגורם היחידי ולמעשה לעיתים מהווה את השולי בלבד.

במקרים רבים יד המזל מהווה מעין זרז, קטליזטור ואת המשך דרכנו לאחר התערבות אלת המזל עלינו לכלכל בחוכמה ושיקול דעת והם אשר מהווים את הדרך הבטוחה להצלחה בטווח הרחוק יותר.
כעת בוודאי תשאלו ומה לגבי גורל? האם אכן גורלנו ידוע ומוכתב מראש, האם באמת כל דרך בה נבחר תוביל אותנו בסופו של ענין לאותו מקום?
ובכן דעתי היא שכן. אלא שלאיש אין ידע אמיתי אודות מה טומן לו גורלו ודעתי היא גם שהבחירה תמיד נתונה. אתם בוודאי תמהים כעת כיצד יתכן כי הכל ידוע מראש והבחירה נתונה ובכן איני רואה בכך כל פרדוקס. חשבו, אתם מתחילים לשחק במשחק מחשב למשל, אתם יודעים כי במהלך המשחק המתקדם ביותר, אתם תפסידו, וכן אתם יודעים כי כך או אחרת משחק המחשב יסתיים לו ובכל זאת אתם משחקים בחמת זעם ובשאיפה איתנה לנצח. זהו אולי הפרדוקס הנוגע ללב ביותר בבני האדם, הם יודעים, הם למעשה בעל החיים היחידי היודע בוודאות גמורה כי יום אחד חייו יסתיימו ובכל זאת הוא נאבק יום יום מחייו כאילו אין מחר.

ובכן אם נמשיך את ההשוואה למשחק המחשב הרי שלמרות שיש לנו כביכול בחירה חופשית ואנו יכולים להפוך לשחקנים נפלאים ובידנו לקבוע מהלכים רבים, עדין הסוף ידוע ומוסכם מראש. מוסכם על כולם כי בסופו של דבר המחשב ינצח וגם אם לא, בסופו של דבר הרי שגם המשחק המוצלח ביותר מסתיים לו ומפנה את מקומו למשחק הבא, הלהיט החדש.

עכשיו השאלה המתבקשת כמובן היא בשביל מה?
בשביל מה לטרוח? בשביל מה לנסות ולהיאבק, הרי שבכל אופן הכל ידוע ומוסכם?
אכן ידוע ומוסכם, אך לא עלינו!
שוב אני טוען כי אין אדם היודע מה צופן לו גורלו וגם זה הנולד למשפחה עניה, לסביבה מקפחת, לילדות קשה, נכות מלידה וכיוצא בזה, יכול להגיע להישגים יוצאי דופן ולתחושת מימוש עצמי מלאה ושלמה. די אם נביט על דמויות המוכרות לכולנו, חלקם אילי הון, חלקם דמויות היסטוריות מרכזיות, חלקם ממציאים, סופרים, ציירים, הוגי דעות חשובים ומובילים חברתיים ותרבותיים ששינו את מהלך ההיסטוריה בדרכם שלהם ובכל זאת תחילת דרכם היתה קשה מנשוא. ילדותם בהחלט לא רמזה על שטומן להם עתידם ובכל זאת על ידי התמדה והשתדלות כמו גם תחושה פנימית של שליחות או יעוד אישי הפכו בערוב ימיהם למודל חיקוי והערצה על ידי רבים. מה שמביאנו אל הסוגיה האחרונה, יעוד אישי.

יעוד אישי הוא תחושה.. לעיתים תחושה זו נראית לנו מגוחכת לאור נסיבות חיינו הנוכחיים אולם עצם התמדתה למרות הנסיבות המשתנות היא שמביאה את הפרט למלא את יעודו בסופו של דבר. גם אם לעיתים הדרך מתעקלת לה ויש רגעים כי נראה שהכל אבוד, דווקא אז יש חשיבות רבה להחזיק בתקווה ולדעת כי גם אם יד המקרה הפעם לא היטיבה עימנו בכל זאת ממש כמו שהחיים ממשיכים עד שנפסקים, עלינו להמשיך ולשמור על תחושת היעוד שלנו בנסיבות הקשות ביותר. עצם האחיזה בתחושה ושמירה על התקווה היא שמביאה בסופו של ענין, מוקדם או במאוחר, למימוש תכליתנו. איני טוען כי לכולם תחושת יעוד יוצאת דופן, או גרנדיוזית. גם הקמת משפחה, נישואין או רצון לביטחון כלכלי מהווים עבור רבים יעוד אישי חיוני וגם הם מהווים אתגר לא פשוט למימוש.

מאידך אני רואה חשיבות עליונה לאלה אשר מרגישים כי עדין לא מימשו את הדבר הפנימי הזה אשר אנו מתיחסים אליו כאן כאל תחושת יעוד, לא לוותר! וויתור על דבר הנראה לנו כיעוד וממשיך ומלווה אותנו זמן רב, וויתור שכזה הוא בחירה בחיים של תיסכול מתמשך. תסכול אשר גם אם לעיתים ירפה, הרי שילווה אותנו עד יום מותנו.
חישבו הרי בעצם אין כל סיבה לוותר, אפשר תמיד למצוא דרכים שונות למלא יעוד כלשהו, הווי אומר גם אם לכאורה איננו הופכים בדיוק למושא הפנטזיה שלנו, עדין אנו יכולים להתקרב אליו בכל יום קצת, ובכל פעם עצם התחושה כי הנה הנה צעדנו עוד צעד לעברו היא שעושה את כל ההבדל בין תחושת מלאות וסיפוק לבין ריקנות וחידלון.
פיסת המידע אשר תמיד חסרה לנו בחושבנו על הצלחה היא ההבנה כי הצלחה לא באה ללא התמדה. אנשים משום מה חושבים כי אם דברים לא עלו יפה בפעם הראשונה הרי שזהו, הם לא נדונו להצלחה וכנראה שיש עליהם לוותר על חלומם. ובכן דעו לכם כי ה”מצליחנים” האמיתיים נאמדים ביכולתם להתמודד עם כישלון ולא להרפות דווקא ברגעים הקשיים.

נהוג לומר כי אנשים הם מצבור כל חלומותיהם. חישבו, מהם חלומותיכם, מהם שאיפותיכם ותדעו מי אתם או מי אתם יכולים להיות. ה א ד ם היחידי העומד בפני מי שאתם היום ובין מי שאתם רוצים להיות הוא רק א ת ם.
וה ד ב ר היחידי הוא רק פרק ז מ ן.

לסיום, אל תתעסקו בשאלה אם אתם בני מזל או שאלה זו אינה רלוונטית לטווח הרחוק כי יום אחד תהיו בני מזל ויום אחד לאו.

שנית, למרות שסופנו ידוע ומוסכם הרבו לשחק את משחק החיים,זוהי למעשה מטרת כל קיומנו, הרי איש מאיתנו אינו נוטל חפצים לעולם הבא, אלא, רק את תחושת הסיפוק וההנאה.

שלישית, אם אתם חשים כי בלבכם עדין מתרוננן לו חלום, אל תרפו ממנו, נסו להתקרב אליו יום יום מחייכם, אותו חלום הוא שיעניק לכם את צביונכם המיוחד ויטעים את חייכם ואם תשמרו עליו מספיק הוא יהפוך להיות אתם!

בברכה
ד`ר אודי בר

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0