×

עיכוב הזדקנות העור, הזדקנות העור היא תהליך שאינו פוסח על איש או אישה מאתנו. כיצד ניתן לשמור על עור צעיר ורענן

הזדקנות העור היא תהליך שאינו פוסח על איש או אישה מאתנו. מראה עור צעיר נאמד בכמות האור השמש שהוא מחזיר. עם העלייה בגיל, מופיעים קמטים וקמטוטים וכן חלה הפחתה ניכרת ביכולתו של העור להקרין אור, עקב הפגיעה בבהירותו ובצחותו. חלק ניכר מתהליך זה תלוי בכמות השמש שאליה נחשפנו במשך השנים, וחלקו האחר תלוי בגורמים גנטיים שונים. על פי טענת החוקרים, קרינת השמש שאליה נחשפנו במהלך חיינו מחוללת 80 אחוזים לערך מתהליך הזדקנות העור, ורק 20 האחוזים הנותרים נקבעים על פי גילנו הביולוגי!

את הנזק הנגרם מקרני השמש מחוללים הרדיקלים החופשיים המצויים באור העל-סגול; הם בעלי השפעה הרסנית על כל תאי גופנו, אולם, לרוב, דווקא עורנו הוא זה שמסגיר את הפגיעה לראשונה. כאשר אינם מנוטרלים מיד, הרדיקלים החופשיים גורמים לתגובת שרשרת כימית ברקָמות השונות, הגורמת לחמצונן ולהרס בלתי הפיך שלהן.

הרדיקלים החופשיים גורמים להרס מתמשך של סיבי הקוֹלָגֶן והאֶלַסְטין, המהווים את השלד האלסטי התומך במבנה העור ומקנים לו את חוזקו, מוצקותו וגמישותו; כתוצאה מכך, מתרופף מבנה הרקמה ומאבד את המבנה המקורי והמאורגן שלו. נפגעים גם התאים הפִיבּרובְּלַסְטִיים המייצרים את סיבי הקוֹלָגֶן והאֶלַסְטין ומרכיבים נוספים של מַשְתית (מַטריצת) העור, שהעיקרי בהם הוא החומצה ההִיאָלוּרוֹנית, המשמשת ג’ל סופח מים, וגורמת לעור להיראות חלק, מתוח וצעיר. תכולת החומצה ההיאלורונית פוחתת עם השנים כתוצאה מן הפגיעה החמצונית, והעור הופך מקומט, מדולדל, ובעל מראה “עייף” ומזדקן.

בגופנו קיימים מנגנונים המסייעים לאזן את רמות הרדיקלים החופשיים ולהתגונן בפני נזקיהם. אחד המנגנונים הללו הוא מערך נוגדי חמצון שתפקידם ל”התביית” על רדיקל חופשי ולנטרל אותו בטרם יפגע בתאי הגוף השונים. אלא שבמצב של עודף בריכוז הרדיקלים החופשיים – הנגרם מחשיפה אינטנסיבית למזהמים שונים או לקרינת השמש, כמו גם ממחסור בנוגדי חמצון שמקורם בתזונה – מערכות הגנה אלה אינן מצליחות לנטרל את העומס החמצוני (עָקָה חמצונית).

עם חלוף השנים, העור מאבד מהאלסטיות שלו והופך דק ויבש יותר. מתחזקת התופעה של כתמי פיגמנטציה – ריכוזים גבוהים של מלנין המופיעים על עור הפנים בתגובה לחשיפה ממושכת לשמש, במיוחד אצל בעלי נטייה גנטית לכך (בדרך כלל נשים, עקב נוכחות רמות גבוהות של אסטרוגן). גון העור מאבד מאחידותו, מופיעים כתמים מחוספסים למגע, ועולים הסיכויים לנגעים סרטניים וטרום-סרטניים. במקביל, מופיעים בעור קמטי הבעה וקמטוטים ההולכים ומעמיקים.

חשוב לזכור כי כל כמות של קרינת שמש שאליה נחשפנו בילדותנו ואפילו בינקותנו מותירה את חותמה לָעַד ב-DNA (המטען הגנטי) של תאי עורנו. המשמעות היא שנזקי קרינה המופיעים החל מגיל שלושים-ארבעים, מקורם בדרך כלל בקרינת השמש שספגנו בגיל צעיר הרבה יותר.

נהוג לחלק את סוגי העור השונים לשלוש קבוצות עיקריות על פי גוֹנוֹ:

עור מס’ 1 –עור בהיר שאינו מפתח גָוֶון שָזוף עם החשיפה לשמש, אלא מאדים, “נשרף” בקלות, מתקלף, וחוזר לאחר מכן לצבעו הבהיר.

עור מס’ 2 – עור בהיר מטבעו, אך בעל גָוֶון אפרסקי יותר, ובחשיפה הדרגתית לשמש הוא יכול לפתח גוֹן שיזוף. גם הוא עלול “להישרף” בחשיפה מרובה מדי לשמש בטרם פיתח את הגוון השזוף. אגב, גון השיזוף נוצר כתוצאה מייצור צִבעָן העור מֶלָנִין בתאים מיוחדים בעור הקרויים מֶלָנוֹציטים. המלנין משמש מסנן קרינה טבעי המונע את חדירת קרני השמש העל-סגולות לשכבות העור העמוקות ומפחית את הסיכון לכוויות ולנזקי עור עמוקים.

עור מס’ 3 – עור בעל גָוֶון זית שכמעט לעולם אינו “נשרף”, ואשר בחשיפה לשמש מפתח גוֹן שיזוף עמוק.

ככלל, כל סוגי העור ניזוקים בדרגה זו אחרת מחשיפה בלתי מבוקרת לשמש. עם זאת, עור בהיר מסוג 1 ניזוק יותר מכולם, שכן הוא מכיל כמות קטנה של מלנין יחסית לסוגי העור האחרים, ועל כן מטבעו הוא חסר הגנה יותר מסוגי העור האחרים. ואכן, בקרב בעלי עור מסוג 1, שכיחה ביותר הזדקנות מוקדמת של העור, וסימניה עלולים להופיע כבר בשנות העשרים המאוחרות. בעלי עור בגוון בהיר, שנחשפו לקרינת שמש רבה בילדותם, מפתחים עם השנים, גם ללא כל חשיפה נוספת לשמש, קמטוטים, כתמים ונמשים. בנוסף, נקל לזהות אצלם גם פגיעה במוצקות העור והתרבות קמטי הבעה עמוקים.

גורם נוסף המאיץ את קצב הזדקנות העור הוא עישון. במחקרים נמצא כי העישון מדלדל בקצב מוגבר את מאגרי ויטמין C בגופנו – עובדה שיש לה השלכות משמעותיות על העור, שכן ויטמין זה איננו רק נוגד חמצון יעיל ביותר המפחית את נזקי הרדיקלים החופשיים לעור, אלא מהווה גם מרכיב-מפתח בתהליך ייצור הקוֹלָגֶן והאֶלַסְטין בתאים הפִיבּרובְּלַסְטִיים. נוסף על כך, ויטמין C משפיע גם על יצירת המלנין, ולכן נחוץ גם לשמירה על אחידות גוון העור.

תוספי תזונה

ויטמין C מסוג אֶסְטֶר – נוגד חמצון מסיס במים, המסופח כאֶסְטֶר (תרכובת אורגנית המתקבלת בתגובה בין חומצה לכוהל) לחומצת שומן פַּלְמִיטית (סוג של חומצה קרבוקסילית), ההופכת אותו לזמין הרבה יותר לגופנו; הודות לכך הוא חודר בקלות רבה יותר לתאי העור שהם בעלי קרום שומני.

פרט לפעילותו נגד הרדיקלים החופשיים, ויטמין C חיוני גם לסינתזת סיבי הקוֹלָגֶן ושומר עליהם מפני הרס ופירוק נוספים. במספר רב של מחקרים אף הוכח, כי גם מריחה חיצונית של תמיסת ויטמין C מסוגלת לעכב יצירה בלתי מבוקרת של צִבען העור מלנין, ובכך היא מקטינה את הסיכון להופעת כתמי פיגמנטציה ומצמצם הופעת קמטים וקמטוטים.

מינון מומלץ: 500–1,000 מיליגרם ליום בארוחת הבוקר.

ויטמין E – נוגד החמצון העיקרי בגופנו. ויטמין זה הוא מסיס בשומן, וחודר היטב לתאי העור ולרקמות שומניות נוספות בגופנו. בנטילה יומית כתוסף תזונה הוא מנטרל רבים מנזקי החמצון הנגרמים לעור מחשיפה לשמש, מזיהום אוויר, מעישון ומגורמים חיצוניים נוספים.

זאת ועוד, מסתבר כי גם במריחה חיצונית של תכשירי ויטמין E, יעילותו בהגנה על העור אינה מבוטלת, וכיום רבים מתכשירי הקוסמטיקה ותכשירי ההגנה משמש מכילים כמויות נדיבות שלו. במספר רב של מחקרים הוכח, שמריחה חיצונית של ויטמין E, עד שמונה שעות לאחר החשיפה לשמש, יעילה גם בצמצום כוויות שמש וגם בהפחתת הגירוי והכאב הכרוכים בהן.

מינון מומלץ: תוסף תזונה: 400 יחידות בינלאומיות (יחב”ל – IU) ליום בארוחה העיקרית ביום; למריחה: למרוח שמן ויטמין E על עור נקי אחת ליום, רצוי בלילה.

פִּיקְנוֹגֶנוֹל (המופק מקליפת עץ אורן צרפתי) ומיצוי זרעי ענבים – שני תוספים חשובים אלה מהווים מקור עשיר לפְּּרוֹאַנְתוֹצִיאָנִידִינִים – נוגדי חמצון מן היעילים ביותר המוכרים לנו –המועילים מאוד בשמירה על עור צעיר ורענן. לנוגדי חמצון אלה זיקה מיוחדת לסיבי הקוֹלָגֶן בעורנו, והם מונעים הרס שלהם על ידי נטרולם היעיל של הרדיקלים החופשיים. מחקרים הדגימו, כי סיבי קוֹלָגֶן שהושרו בתמיסה המכילה פיקנוגנול היו עמידים פי מאה(!) בקריעה.

בנוסף, הוּכחה יכולתם להבהיר כתמי פיגמנטציה ולתפקד כמסנני קרינה פנימיים, המצמצמים את כמות הקרניים העל-סגולות החודרות לשכבות העור העמוקות. יש לציין, כי חברות הקוסמטיקה העולמיות נוהגות לאחרונה להוסיף פְּּרוֹאַנְתוֹצִיאָנִידִינִים לתכשירי טיפוח שונים.

מינון מומלץ של פִּיקְנוֹגֶנוֹל: 100 מיליגרם ליום, רצוי בארוחת הבוקר, שכן הוא גורם לערנות רבה. כעבור מספר חודשים ניתן (מטעמי חיסכון..) לעבור למינון-תחזוקה של 60 מיליגרם, עד למינימום של 30 מיליגרם.

מינון מומלץ של תמצית זרעי ענבים: 100 מיליגרם ליום, רצוי בארוחת הבוקר.

חומצה אלפא-לִיפּוֹאִית – תוסף תזונה חשוב זה מכונה גם “נוגד-חמצון אוניברסלי”, שכן הוא יעיל הן בסביבה שומנית, כמו למשל קרומי התאים או המוח – והן בסביבה מימית – כמו החלל הבין-תאי. הוא משפר רבות את מצב העור הן בנטילה יומיומית כתוסף והן במריחה חיצונית.

מינון מומלץ: 300 מיליגרם בארוחת הבוקר.

מיצוי צמח הבּוֹראגוֹ (הזִיפָן הרפואי) – צמח זה מהווה את המקור העשיר ביותר לחומצת השומן הגָמָא-לִינוֹלֶאית ((GLA, המהווה את חומר הגלם לבניית הפוֹספוֹלִיפִּידִים, אבני הבניין שמהם עשויים קרומי התאים. חומצת שומן זו משפרת את מידת חדירתם של יסודות חיוניים לתוך תאי העור, וכן את חדירותם של קרומי התאים לקליטת חמצן ויעילותם בהפרשת פסולת. את מיצוי הבוראגו ניתן גם למרוח ישירות על העור (לפני השינה ולאחר ניקוי הפנים), שכן חומצות השומן שבו נספגות היטב גם במריחה חיצונית. השימוש בתוסף תזונה זה חיוני במיוחד לבעלי עור יבש.

מינון מומלץ: 300 מיליגרם ליום בארוחת הערב.

גלוּקוֹזאָמִין – זהו חלבון סוכרי המשמש כחומר-מוצא(קוֹדְמָן) לתאים הפִיבּרובְּלַסְטִיים – האחראים לייצור מחודש של סיבי הקוֹלָגֶן, של החומצה ההִיאָלוּרוֹנית ושל מרכיבים נוספים החיוניים לשמירה על עור בעל מראה צעיר. ממחקרים עולה, כי נטילת תוסף המכיל גלוקוזאמין באופן קבוע מביאה להפחתת קמטוטים ועומק הקמטים כבר לאחר מספר חודשים של נטילה.

מינון מומלץ: 200 מיליגרם המחולקים לשלוש מנות, לנטילה עם הארוחות.

לִיקוֹפֶּן – הפיגמנט האדום המקנה לעגבניות את צבען. גם לנוגד חמצון זה השפעה מרשימה על עורנו, והוא גורם לו להיראות אחיד יותר בגונו, זוהר ומתוח יותר.

מינון מומלץ: 5–15 מיליגרם ליום.

מתוך הספר “המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה” מאת ד”ר אודי בר ויפה שיר-רז שיצא לאחרונה לאור בהוצאת כתר ספרים

בברכה,
ד”ר בר.

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0