מחשבות מאגיות

במהלך עבודתי עם מטופלים רבים, נוכחתי כי רבים מבין מטופלי הסובלים מהפרעות חרדה שונות, סובלים מ”מחשבות מאגיות”.
“מחשבות מאגיות” הן מחשבות אשר החושב אותן משוכנע כי עצם החשיבה שלהן עלולה לגרום לדבר מה נורא.
ניקח לשם דוגמא, אישה צעירה אשר בן זוגה אמור לצאת לשירות מילואים בעוד כשבוע. מחשבות של דאגה עולות בראשה, היא חוששת שמא פן יפצע או ייהרג חלילה. מחשבות אלה הן נורמטיביות וצפויות למדי, אולם תגובת החרדה הנלווית ומופיעה מיד לאחריהן אינה שכזו. כי אותה אישה צעירה משוכנעת כי עצם הרהוריה אודות האפשרות כי אהובה יפגע, הן הן לכשעצמן תגרומנה לכך כי יפגע.
תפיסה זו, כי עצם מחשבותינו השליליות אודות גורלו של אדם אחר עלולות לגרום לאחר להיפגע-מכונות מחשבות מאגיות. מחשבות מאגיות נפוץ למצוא אצל ילדים, אשר משייכים כוח בלתי מוגבל ליכולותיהם ואינם מודעים לגבולות הברורים בינם לבין הקרובים אליהם. עם ההתבגרות מחשבות אלה חולפות בדרך כלל.
ישנם מקרים, בהן אותו דפוס מחשבה נותר גם בחיים הבוגרים. מחשבות מאגיות אשר ממשיכות ומלוות את החיים הבוגרים גורמות למצוקה אמיתית לסובלים מהן. הן גורמות לחרדה משתקת, הפרעות בתפקוד תקין ולעיתים גם הימנעות מפעילות שיגרה יומיומיות. רבים מבין הסובלים ממחשבות אלה אינם מוכנים למשל לשמוע כל סיפור אודות אסונות, פיגועים או מחלות קשות, מאחר והם משוכנעים כי אם ישמעו אודותם הרי מיד שיביאו התרחשות דומה על ראשם.
שימו לב, אין לבלבל בין מחשבות מאגיות ולבין שאיפות אישיות וחלומות אשר עם התמדה יכולים להתגשם. שאיפות אישיות ומשאלות לב, אם נעניק להן מספיק תשומת לב ונחתור ללא לאות לכוון הגשמתן הרי שבהחלט יכולות להתגשם- זוהי הצלחה וזוהי צמיחה אישית.
מאידך, אם נחשוש כי ליקירנו יקרה דבר מה, עצם מחשבתנו על כך לא תשנה את גורלו, מאחר וזהו גורלו שלו ולנו אין יד בדבר. התפיסה כי אנו יכולים להמיט על ראשנו אסון, רק משום שאנו חוששים שיקרה, היא מחשבה מאגית טיפוסית. מחשבה מאגית שכזו, אם נותרה לאחר תום הילדות, הרי שכנראה כבר לא תחלוף מעצמה לעולם. ניתן לזהות תקופות בהן החרדה המתלווה למחשבות אלה היא פחותה יותר, אולם דפוס חשיבה זה ממשיך לחלחל ולפגוע בתפקוד התקין ובאיכות החיים של הסובל ממנו.
רבים מהסובלים ממחשבות טורדניות אלה, לא סיפרו לאיש מעולם אודות מחשבותיהם, מסיבות שונות, אולם גם בשל המחשבה שמא פן יתפסו כמשוגעים. אבל מסתבר כי תופעה זו נפוצה הרבה יותר מהמקובל לחשוב ואינה מאובחנת כלל כשיגעון. נכון כי מחשבות מאגיות ניתן למצוא לעיתים גם בקרב חולי סכיזופרניה (מחלת נפש), אולם בוודאי שאין בהימצאות מחשבות אלה לכשעצמן כדי להגדיר את הסובל מהן כחולה במחלת נפש.
ובכן לסיכום, אני משוכנע כי רבים מכם הקוראים כבר מזדהים ולו במעט עם הכתוב. אם אתם חשים כי גם אתם מדי פעם אוחזים במחשבות מאגיות שכאלה, אינכם לבד מסתבר. אך אם אתם מרגישים כי מחשבות אלה פוגעות באיכות חייכם בצורה כלשהי, אז מהרו וגשו לטיפול. אל תניחו לדפוסי חשיבה שגויים לנהל את חייכם. אל תניחו לחרדה לשתק אתכם ולהימנע מפעילויות אשר תמיד חפצתם לעשות. עם טיפול הולם אפשר בהחלט לתקן דפוסי מחשבה, ותיקים ככל שיהיו ולאמץ חדשים.
בברכה,
ד”ר אודי בר.