מדיטציה

אתם יודעים, אני כבר מתחיל להרגיש כי אני מכיר אתכם. ואתם יודעים למה? לא בגלל שיחות הטלפון ולא בגלל התגובות לאיגרותי, אלא משום שאני יודעכי אתם מתחילים להכיר- אותי. האין זה מוזר?

בכל אופן, מאחר והחלטתי כי אתם מכירים אותי, אז החלטתי גם כי אתחיל לשתף אתכם בסיפור האמיתי של חיי.
אין בכוונתי לעשות זאת משום שאני חושב שתאהבו כל פרט אלא משום שרק כך אשכיל להעביר לכם בצורה הבהירה ביותר את המאורעות שהביאוני לעבודתי וחיי כרופא שהנני.אל תדאגו,גם באיגרת זו אחלוק עמכם פיסת אינפורמציה חשובה וגם הפעם נהיה “פרודוקטיבים”, אך מאחר והנושא שבחרתי להעביר היום, יסודו מונח בחיי הרוח שלי, לא יכולתי להסתפק בהקדמה פחותה מזו שקבלתם.

או.קי. מתחילים.
השבוע ברצוני לשוחח עמכם על מדיטציה. אנסה היום לתאר לכם את חווית המדיטציה, ואולי חשוב מזה אלמד אתכם את ההשפעה העצומה למצב תודעה זה, לשם שמירה על בריאות, יצירה, וכן, אפילו נעורים.
אני יודע שזה נשמע כמעט כמו תשדיר תעמולה, אך ביטחו בי, איש אינו רוצה מכם דבר בתמורה הפעם.טוב, אולי רק אני. אני מודה כי אני מקבל ריגוש מהאפשרות שאולי אשמש למישהו סימן והמבין יבין.

נתחיל ראשית באוורור החרדה, שימו לב היטב למשפטים הבאים אודות מה זה ל א מדיטציה:מדיטציה אינה קשה, אינה מתאימה רק לטיפוסים מסוימים ואינה מצריכה באמת לימוד של טכניקה כלשהי.אם אדם חפץ בתרגילים מסוימים הנחשקים על ידו יותר או מדברים על לבו, אז מה טוב. אך בסך הכל מדיטציה מדברת על סוג מסוים של לקיחת לגיטימציה ללא להיות טרוד!
אתם יודעים, אפילו שאני כותב על כך כעת, אני מתפקע מצחוק. אתם יודעים למה? כי באופן רטרוספקטיבי כיום, איני מבין איך לא הענקתי לעצמי בכל אותן שנים זכות בסיסית זו!? אני צוחק, אך זה גם כואב.
או.קי. שוב השתפכנו, אך רק כך אולי אצליח להעביר לכם את השינוי מכביר הלכת, אשר חיינו יכולים לעבור, רק על ידי העלאת יכולתנו להקשיב לקולנו הפנימי.
קול פנימי, מעצם הגדרתו, בא מתוכנו. הווי אומר מתוך התוכן שלנו. הוא לא יבוא ממקום אחר, ואם יבוא ממקום אחר, הוא ינתב אותנו למקום אשר אינו באמת שלנו. ועד שלא נגיע למקום הנכון שלנו, לא נגיע למימוש! נשמע מוגזם? אבל יקירי, זה בדיוק כך!!
איני אומר כי אושר וקורת רוח רגעית אינה מציפה אותנו מעת לעת גם בשעות אשר איננו ממלאים לחלוטין את יעודנו. אולם בעת שבה מסלולנו ויכולת ההקשבה לליבנו נמצאים בשיאם, אז אנו יודעים, כי זהו אושר אמיתי. נכון, ישנם רגעים מאושרים אחרים גם כן, אך הדקות או הימים שבהם אנו אכן יודעים את לבנו וחשים את דרכנו בבהירות, הם הטובים מכל. האין זאת?
ובכן, תחשבו כמה נפלא לחיות כך כל העת. חשבו כמה תוכלו לשמוח על כל יום שעובר מחייכם עם הידיעה כי הוא היה מספק ונפלא, הצלחתם ליצור בו דבר מה, או להביא שמחה לאחר, או אפילו סתם נהניתם בו נורא. והמצחיק מכל, הוא שכל החדווה הזו מתנהלת לה במהלך יום “עבודה” שיגרתי, או אפילו במהלך ההמתנה בתור במשרד הדואר.נראה לי ששוב תאורי נשמעים לכם אוטופיים, ובכן מה לעשות? חייתי כך וגם כך, והאמת היא שההבדל הוא כה גדול, עד כי איני מרגיש הוגן שלא לשתף אתכם בתהליך. כעת ירדתם לסוף דעתי?
חלק גדול מכם כבר בוודאי מתרגלים מדיטציה ואו יוגה מזה זמן רב, אך יתכן שחלק נוסף מכם אף מבצע הרפייה סתם על ידי בהייה בטלוויזיה או מילוי תשבץ. אמנם גם דרכים אלה (המכונים תחביבים) מביאים למצב של רגיעה גופנית וריגשית. אבל חישבו רגע כל פותרי התשבצים, אם הזמן אותו אתם מקדישים למילוי המשבצות, היה מוקדש להתבוננות במחשבותיכם, ריענון שאיפותיכם, הירהורים לגבי תחושותיכם, לאן היית מגיעים כיום. אולי לא ל”מי רוצה להיות מליונר”, אבל יתכן והייתם הופכים לנגריםאומנים, אולי שפים יצירתיים, אולי בעלי גלריה שוקקת חיים ואולי אפילו רקדנים או מוסיקאים יוצרים.

סביר להניח כי מודעות עצמית שכזו, הנרכשת במהלך התבוננות פנימית, הנעשית לעיתים באופן ספונטני ולעיתים באופן נלמד, היא נחלתם של כל היוצרים למינהם. אין דרך ליצור ללא סוג של הפניית כל אפיקי תודעתנו למצב הכרתי שונה מאשר זה הטרוד בעניני דיומא, כמו גם בחרדות ולחצים קיומיים.
לאחרונה, פורסם מחקר מזעזע, מחקר זה הראה כי רוב האנשים נוטים לחשוב, אבל באמת לחשוב, רק כ-20 דקות בשבוע. משום שכל יתרת זמנם הם מבזבזים במילוי מטלות! האם אתם באמת חושבים כי אפשר אכן להגיע להישגים מרחיקים לכת, או התפתחות רוחנית אישית בעודנו עסוקים בהבלי יום יום, כל היום?וודאי שלא. אז בל נתפלא אם כה רבים מהאנשים סביבנו חולים, מותשים, נוטים לדכאונות, אינם קשובים לגופם, או אינם בוררים את מזונם.
כן, רבים מהאנשים שאני רואה במרפאתי, או אפילו בהתקלות ארעית ברחוב, אינם שלווים!אז נכון כי אפשר להאשים את המצב הבטחוני,ואת האקלים, ואת זה שאתם בין עבודות או סתם סטודנטים בעונת הבחינות, ועוד ועוד. אני מכיר את כל הסיבות, כי פעם הן היו שלי.

כעת, למי שלא מסוגל עדיין לחשוק בשלווה, משום שכבר מזמן שכח את טעמה, אולי הבריאות תשמש לו כזרז. איני אומר זאת כאיום, אלא, מתוך הבנה מלאה, כי למצבנו הרגשי השפעה מרחיקת לכת על הבריאות. נושא זה כבר כל כך נדוש כיום, עד כי לא אפרט אפילו את ים המחקרים שבוצעו בנושא זה בשנים האחרונות. למי שעדין לא בקיא בפרטים אז נספר שוב, כי לסטרס יש השפעה הרסנית על בריאותנו, בדרכים שהודגמו בבירור. לסטרס יש תפקיד מרכזי בפתוגנזה(מנגנון הייוצרות מחלה) במספר רב של מחלות, ולצערי, במיוחד בנוראות שבינהן.
אמנם נושא האיגרת הוא מדיטציה, אך שוב רק כדי להוסיף עסיס לענין, אספר כי גם פה, זכיתי ללמוד הלקח ב ד ר ך ה ק ש ה. אך זה נושא לאיגרת אחרת….או.קי. שוב סטינו. חוזרים.

מדיטציה אם כן היא מצב נלמד המאפשר למעשה לכולם להשיג מצב תודעה רגוע המאפשר התבונות פנימית. שוב כדי לפשט הענין, כל שעליכם לעשות הוא ליטול באופן פורמלי- זמן, נניח בן עשר דקות בתחילה, בו אתם משקיטים גירויים חיצוניים ככל האפשר (הכי חשוב לנתק טלפונים).ואז, להתמקד בחפץ כלשהו (פסלון קטן או אפילו שעון יד), לאחוז אותו בידכם ולהתחיל לחשוב רק עליו. מומלץ לבחור בחפץ חינני, שלא יעלה לכם על העצבים.מאחר והחפץ, אינו ממש מענין (סביר להניח)לאחר דקות אחדות מחשבתך תתור אחר מחשבות אחרות, אבל פה נכנס ענין ההחלטה שלכם… והאיגרת של ד`ר בר שקראתם…., אז אתם ממשיכים בכל זאת לבהות בחפץ עד תום הזמן שהקצבם לכם. פשוט לא.עם הזמן ייקל עליכם לרכז את תודעתכם בעזרת החפץ, תכירו את פרקי הזמן שהקצבתם לכם, ועם ההיתרגלות מתחילה לה לפתע ללא כל הודעה מוקדמת- ההתבוננות הפנימית. או בעגה המקצועית- המצב המדידטיבי.
במצב תודעה זה, בכל פעם ופעם יתגלו לכם רעיונות שכבר שכחתם. תתחילו להיזכר בילדים שבתוך כל אחד מכם, ופתאום תבוא לאיטה גם השמחה. אתם זוכרים, שהינו ילדים, היה מה זה כיף!נכון או לא? וגם אם במבט לאחור אנו יודעים כי לא הכל היה נפלא כלל, אך- ל נ ו – זה היה נפלא!כעת חישבו, אם נוכל להחזיר לנו את אותה חדוות נעורים שהיתה פעם- א נ ח נ ו, האם לא ייקל עלינו להתמודד עם חיינו כיום? הרי זה כך ברור שככל שאנו מלאי עליזות וחדווה הכל מסתדר קל יותר וטוב יותר, ואפילו סתם יותר כיף ללכת לעבודה או להוריד את הכלב. ואם אתם גם יודעים שזה שומר על בריאותכם, אז מי יכול להתנגד לכל זאת?!
אמנם ישנם תרגילים נוספים לתרגול מדיטציה, אך למתחילים, בהחלט אמליץ על הדרך הפשוטה.

לסיום, אני חוזר ואומר, אין חשיבות רבה לטכניקה, החשיבות הרבה היא בתרגול עצמו. ברגע בו מוחכם יהיה מתורגל בחשיבה החופשית והקולחת המאפיינת את מצב התודעה המדיטטיבי, תוכלו למעשה לשהות בו זמן גדל והולך. עם הזמן דפוסי חשיבתכם ישתנו, והשלווה והקבלה השלמה של החיים כמות שהם, יפעפעו לחיי היום יום שלכם. ואז יתחילו לפתע דברים לקרות. פתאום תמצאו את בן הזוג הנכון, פתאום תנחתו לעבודה המתאימה, ופתאום אפילו תחזרו לשאיפות ילדותכם ותגלו כי עדיין הכל אפשרי. ממש כמו פעם…

זהו לבינתיים, מקווה שתפיקו תועלת מאיגרתי זו.
בברכה, ד”ר אודי בר.
נ.ב. אם קורה משהו מענין, אשמח אם תשתפו אותי, אולי נוכל כך להחכים גם את האחרים.