מבע הפנים חשוב מגיל או צבע
מבע הפנים חשוב מגיל או צבע
לפנים, כאיבר התקשורת המרכזי בגופנו, דרכים רבות ומגוונות לשדר את מיננו, גילנו, מעמדנו הכלכלי ואפילו במידה מסוימת את מידת השכלתנו ותכונות בולטות באישיותנו.
אמנם בגיל צעיר עור הפנים הוא בד’כ במיטבו, טרם נחרצו בו נזקי גיל ושמש וקמטי ההבעה האופייניים – אולם גיל צעיר אינו בהכרח הגיל בו אנו נראים במיטבנו.
לעיתים קרובות, דווקא עם התבגרותנו ,לאחר בנייה עקבית של סגנון אישי, בחירת תחום עיסוק ואפילו הקמת התא הזוגי והמשפחתי שלנו , צצים ועולים להם פנים יפים יותר משהיו לנו בגיל הנעורים.
מה שנוסף לפנים שלנו עם הגיל והנסיון הוא המבע האישי .
מבע פנים – ההבעה המשתקפת מהפנים כולן, מעיד על מכלול רב מאוד של נתונים בחלקם אישיים ביותר, אשר אותו רואים כולם. ילדים ומבוגרים כאחד. משכילים ובורים.
מבע הפנים מוצא נתיב תקשורת עצבית היישר מעיננו דרך עצב הראייה אל המערכת הלימבית, המהווה חלק מגזע המוח הקדום והעמוק ביותר והאחראי בין היתר על הרגשות.
המערכת הלימבית עורכת באלפיות שנייה ספורות תקשורת זריזה עם הקורטקס- המוח העליון האחראי על השיפוט שלנו בהתבסס על מידע שרכשנו במהלך השנים- ושניהם יחדיו בטרם הסתיימה לה השנייה, כבר מביאים לגיבוש דעה במוח אודות מבע הפנים של האדם שמולנו -הגוררת בעקבותיה שלל תגובות מודעות ושאינן מודעות.
התחושות שמבע הפנים מעורר במתבונן הן אינדיבידואליות בחלקן ומבוססות בין היתר גם על אסוציאציות פרטיות ועולמו התרבותי והאישי של המתבונן, אולם ברובן המכריע הן – אוניברסליות.
למשל: מבע פנים זועף או חיכן, שמח או עצוב, ניתנים לזיהוי אוניברסלי על ידי כל הגזעים ואפילו על ידי חלק מבעלי החיים (כלבים למשל וחיות בית אחרות). גם מבע פנים שלו ורגוע אל עומת פנים קפוצות ניתן לזיהוי בנקל על ידי רבים וזאת לצד עוד הבעות אופייניות היוצרות את המיוחד והאינדיבידואלי כל כך בפנים האנושיות.
כך שבעת ההתיחסות והניסיון לשפר את המראה האסטטי של הפנים –יש ראשית להתייחס למבע הפנים המלא והכולל בטרם אנו ממהרים לבחור ולתקן את סימני הגיל.
לעיתים תיקון אלמנטים מולדים בפנים שאינם תלויי גיל כמו למשל תיקון פרופורציית קוטר הלחיים אל מול הלסת או יצירתן של פנים סימטריות יותר, הם דווקא הראשונים המתבקשים לשפר את מבע הפנים הכולל הרבה יותר מאשר מילוים של קמטים, ולעיתים דווקא החלקתם של קמטי הבעה נרכשים ותלויי גיל, כמו למשל קמטי הזעף שבין הגבות או קמטי המריונטה שמצידי השפתיים עושים את כל המלאכה.
ארשת הפנים נוצרת בהתבסס על שלושה מרכיבים דומיננטיים:
גודל מפתח העיניים
זוית הגבות וצורתן
השפתיים
שלושת המרכיבים הללו עוברים שינויים רבים במהלך הגיל ועם זאת מראם האישי והייחודי הם סימן היכר מרכזי בבואנו לזהות אנשים מהעבר אותם לא פגשנו שנים רבות.
כעת, למעט תיקון סימני הגיל האופייניים לכל אחד מאיברים אלו, כמו למשל החלקת קמטי החיוך בזוויות העיניים או הרמתה של הגבה שצנחה יחד עם העפעף העליון וכמובן מילוי מחדש והשבת קונטור השפתיים (קו המיתאר של השפתיים) לצורתו המקורית, לכל אחד מחלקי הפנים הללו ניתן גם לשנות או להדגיש ארשת ומבע מסוימים.
את שטח העיניים הכולל ביחס לשטח הפנים כולן, ניתן להגדיל באופן דרמטי על ידי זריקות בוטוקס בשריר הטבעתי המקיף את מסגרת ארובות העיניים, המביא להרפייתו ובכך גידול ניכר בהיקפו. זריקות בוטוקס משוות לעיניים מבע צעיר יותר, בין היתר מאחר ועיניים גדולות משויכות בד’כ לאנשים צעירים. בילדים ותינוקות שטח העיניים הוא עצום ביחס לשאר חלקי הפנים, אל מול מה שנותר ממנו עם התבגרותנו.
או עוד דוגמא אופיינית הן הבעות הזעף הנחרתות בפנינו באמצעות קמטי הזעף האופיינים הצצים כבר בשנות השלושים לחיינו כקמטים סוררים בין הגבות, המנציחים את רגעי הזעף שלנו גם שאנו נחים או נהנים ובכך פוגמים במבע הפנים השליו שלנו לנצח ומקנים ארשת זועפת למבע הפנים כולן.
או למשל, גבות אשר קצותיהן המרוחקים שמוטים כלפי מטה משוות מבע של עצב לעיניים ולעיתים של חוסר אונים או חולשה. הרמת זוויות הגבה החיצוניות באמצעות טיפול בוטוקס משנות זוית וגובה הגבות ולעיתים מקנות מבע אחר לחלוטין לעיניים וכמובן לפנים כולן.
גם על מבנה השפתיים, שלהן שמור תפקיד מרכזי בתקשורת ובמבע של הפנים כולן, ניתן להשפיע באמצעות שינויי נפח ותיקון הזוית שבינן לבין האף, ולהשפיע בכך על מבע הפנים כולו והמיניות הנשקפת מהן. שפתיים נאמדות במבט הראשון על ידי המתבונן כסך שטח קוטרן וגודלן היחסי הוא הקובע את גילו של האדם. גם שפתיים ממש בדומה לעיניים הולכות ומאבדות עם העלייה בגיל משטחן היחסי לעומת הפנים כולן, במקביל לאיבוד מלאותן האופיינית לגיל הנעורים.
למשל שפתיים שהיו צרות וחינניות בגיל צעיר עלולות עם השנים להפוך לדקיקות ממש וליצור מראה מצומק וחסר חיות לפנים כולן, כמו גם לעיתים לשוות מראה או מבע העלול להיתפס על ידי האחרים כמרושע או חסר חיות.
על מנת לשמור על ארשת פנים נאה ונעימה לעין רצוי לשים לב לשלושת מבני המפתח הללו של הפנים ולנסות ולהתאים את כל אחד מהתיקונים בהם, לסך מבע הפנים הכולל שאינו רק צעיר יותר או פחות מקומט, אלא נעים לעין וכזה המעניק למטופל מבע פנים המשרת טוב יותר את התקשורת עם הסביבה ולא רק קורת רוח אל מול המראה.
בברכה
דר’ אודי בר