×

מינרל כרומיום, נמצא בגופנו ברמות זעירות יחסית, כ-6 מ`ג בלבד. אולם למרות רמותיו הנמוכות, חשיבותו הרבה לאיזון רמות הסוכר בדם, ניצול יעיל של פחמימות ומשק השומנים בגופנו הולכת ומתגלה.
כרומיום הוא בעל תפקיד מכריע לפעילות תקינה של הורמון האינסולין. הורמון האינסולין, הוא ההורמון החיוני למטבוליזם של פחמימות. בלעדיו אין אפשרות להעביר את מולקולות הגלוקוז לתאים. הגלוקוז הכרחי לפעילותם של התאים.
כרומיום מהווה מרכיב חיוני בגלוקוז טולרנס פקטור (GTF), פקטור זה הכרחי להקלת המעבר של גלוקוז דרך ממברנות התאים וברמות חסר שלו אין אפשרות למטבוליזם תקין של פחמימות. מחקרים בחיות הדגימו בבירור כי מחסור במינרל זה יצר עמידות לאינסולין, מצב הזהה למעשה לסוכרת מבוגרים.
לכרומיום אף תפקיד חשוב ביצירת הקשר בין קרומי התאים להורמון האינסולין, עובדה נוספת החיונית למשק סוכרים תקין ולאיזון רמות סוכר בדם. מחקרים נוספים הראו כי מתן גלוקוז יחד עם כרומיום העלו את רמות הגלוקוז באיברים חיוניים ואפשרו ייצור אנרגיה מוגבר כתוצאה מכך, דרך מנגנון העלאת ייצור חומצות שומן והפיכתן לאנרגיה.

כרומיום וסוכרת-
לכרומיום תפקיד בהפחתת הסיכון ללקות בסוכרת מבוגרים. רמות חסר של מינרל חיוני זה גורמת לעמידות לסוכר ומעלה את רמות הורמון האינסולין. רמות אינסולין גבוהות מקושרות כיום עם סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. תוספת של כרומיום הוכחה כמפחיתה את רמות האינסולין בדם הדרושות למשק פחמימות תקין, כמו גם מקלה על מעבר הגלוקוז לתאים, העלאת רגישות קרומי התאים לאינסולין ומשפרת מצבים של עמידות לאינסולין (סוכרת מבוגרים).
חולים הסובלים מסוכרת מבוגרים והמאובחנים כסובלים מחסר בכרומיום, מגיבים בשיפור ניכר של תסמיניהם והפחתת הצורך בתרופותיהם כבר לאחר שבועיים של נטילת כרומיום במינון של 200 מק`ג ליום.
עם זאת יש לציין כי אלה המקבלים רמות אופטימאליות של מינרל זה, אינם מגיבים בשיפור נוסף ברמות הסוכר בדמם ובסימפטומים נוספים של מחלת הסוכרת. הצורך בכרומיום עלול להשתנות במצבים בהם יש עמידות קשה לאינסולין ורמות גבוהות במיוחד של גלוקוז בדם- במקרים אלה לעיתים יש צורך בעליה במינון הכרומיום. לרמת כרומיום תקינה יש חשיבות גם למניעת סוכרת הריונית ומצבים של סוכרת סמויה המתגלים רק לאחר מבחן העמסת סוכר.

כרומיום- מחלות לב וכלי דם
לכרומיום חשיבות להפחתת רמות הכולסטרול, תוך כדי סלקטיביות של הפחתת רמות הכולסטרול הרע-LDL, כמו גם הפחתת רמות הטריגליצרידים. מחקרים נוספים הדגימו כי גם בקרב חולים אשר אובחנו כסובלים כבר מטרשת עורקים, תוספת של מינרל הכרומיום שיפרה באופן דומה את פרופיל השומנים בדמם. בניסויים במודל חיה, כרומיום גם הודגם כמפחית רמות הכולסטרול הכללי כמו גם את רמות האפוליפופרוטאין A תוך כדי העלאת האפוליפופרואטין A1. המנגנון בו מינרל חיוני זה משפר את פרופיל השומנים בגופנו, כרוך כנראה בהשפעתו על רמות האינסולין והפחתת רמותיו החיוניות לשמירה על משק הפחמימות וניצול סוכרים תקין. רמות אינסולין גבוהות בדם מהוות כאמור את אחד המדדים המדויקים ביותר לניבוי מחלות לב וכלי דם, כך שהפחתת רמותיו כרוכה כנראה באופן ישיר בהפחתת הסיכון ללקות במחלות לב וכלי דם. > כרומיום- הפחתת משקל
מחקרים רבים בבני אדם מדגימים בבירור כי לתוספת כרומיום בצורה של כרומיום פיקולינט, יש השפעה מטיבה על צמצום רקמת השומן בגופנו כמו גם העלאת רקמת השריר במקביל. מחקר חשוב אשר בוצע בקרב קבוצת ספורטאים הדגים בבירור כי תוספת של כרומיום לקבוצת אחת לעומת קבוצה אחרת אשר נטלה פלצבו הביאה לעליה ב-44 אחוזים במסת השריר בקרב קבוצת הספורטאים אשר נטלו התוסף. בנוסף הודגמה הפחתה גדולה פי שלוש וחצי ברקמת השומן בקרב אלה אשר נמנו על קבוצת נוטלי הכרומיום וזאת ללא כל הבדלים בצריכה הקלורית בין שתי הקבוצות. כך שלמעשה אפשר לומר כי לתוספת מינרל זה יש אפקט אנאבולי, הווי אומר, אפקט של בניית והעלאת רקמת שריר-רקמה רזה, לעומת השפעה של צמצום על רקמת השומן.

מצבי חסר- מחסור בכרומיום מתבטא בעמידות רקמות הגוף השונות לגלוקוז, מצב הדומה לסוכרת. עמידות שכזו לגלוקוז אשר הודגמה בקרב ילדים הסובלים מחסרים תזונתיים השתפרה באופן מובהק עם תוספת של כרומיום. בילדים אשר תוספת כרומיום לא הביאה בהם לשיפור במטבוליזם הגלוקוז, אובחנו מחלות רקע נוספות. כרומיום אובד כמעט בשלמותו עם עיבוד גרעיני החיטה לקמח לבן, כך שדיאטה העשירה במוצרי מזון מעובדים הדלים בכרומיום ומאידך עשירה בסוכרים ופחמימות (משקאות ממותקים, ממתקים ועוגות) הצורכות רמות גבוהות של המינרל לשם פירוקן והטמעתן, עלולה לגרום למחסור בכרומיום כמו גם להגדיל את הסיכוי ללקות בסוכרת מבוגרים.

מינונים מומלצים- רמות הכרומיום המומלצות והבטוחות מבוססות על רמות הכרומיום המתקבלות מתפריט יומי מאוזן. במבוגרים וילדים מעל גיל שבע הרמות המומלצות הן בין- 50 ל-200מק`ג ליום.

מקורות תזונתים לכרומיום- אחד המקורות העשירים ביותר לכרומיום הם מוצרי חיטה מלאה, בשר בקר, עוף וגבינות. גם מי ברז יכולים להוות מקור למינרל חיוני זה אולם חלקם היחסי בצריכת הכרומיום היומית יכול לנוע בין-1 ל-70 אחוזים מסך הצריכה היומית החיונית, וזאת בהתאם למקור המים, טיבם וכמובן היקף השתייה. בישול של מאכלים חומציים כמו למשל תבשילים העשירים ברסק עגבניות בסירים העשויים מנירוסטה גורמים לכרומיום לעבור מדופן הסיר לתבשיל ובכך להעלות בו את ריכוז הכרומיום, מאידך בישול בסירי אלומיניום מפחית את ריכוז הכרומיום בתבשיל.
כתוסף תזונה, ההמלצה היא ליטול כרומיום אשר מסופח לחומצה פיקולינית-כרומיום פיקולינט. תוספת החומצה הפיקולינית, משפרת את זמינותו הביולוגית ומונעת תחרות בינו לבין מינרלים נוספים כגון אבץ, ברזל ונחושת.

רעילות- טווח המינונים בהם כרומיום יעיל הוא מצומצם למדי ואין ליטול מעל ל-500 מק`ג גם במקרי סוכרת קשה. במינונים עודפים הופך הכרומיום את פעילותו ופועל כמעכב דווקא את פעילותו של האינסולין. במינונים גבוהים מאוד מינרל זה אף נחשד כמסרטן.
בברכה,
ד”ר אודי בר.

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0