×

ויטיליגו- צוהר לחיבורו של עולם הרגש לעור

ויטיליגו היא מחלה אוטואימונית הנמנית על קבוצה גדולה הגדלה בהתמדה של סל מחלות שהמשותף היחידי לכולן הוא- פגיעת מערכת החיסון של האדם עצמו ברקמותיו וגופו שלו. על פי התחזיות כיום, כשליש מכלל אוכלוסיית העולם המערבי ילקה בתהליך אוטואימוני כלשהו במהלך שנות חייו.

תפקידה של מערכת החיסון הוא להגן עלינו מפני גופים זרים ומזהמים שונים כדוגמת ווירוסים וחיידקים ובכך למנוע מהגוף לחלות.

עם זאת, במהלך החיים עלולה לפתע מערכת החיסון ללא כל סיבה הנראית לעין לפנות כנגד איברי הגוף השונים של האדם ולהורסם כאילו היו גוף זר.

בויטיליגו למשל, ידוע מזה כבר כי המחלה עלולה להתפרץ לאחר מאורע טראומטי שלאחריו מערכת החיסון מחליטה בשוגג לפגוע ולהרוס את המלנוציטים-התאים המיוחדים ברקמת העור שתפקידם הוא ליצור את המלנין (צבען העור) המעניק את גוון העור האופייני לכל אחד מאתנו. במהלך המחלה העלולה להופיע בטווח גילאים מגוון ובשני המינים מופיעים לפתע שטחי עור קטנים ללא כל גוון הנראים כבהרות שעלולות בהמשך להתרחב ולהתרבות עד להלבנתם של שטחי עור נרחבים מאוד. למרות המפגע הקוסמטי הקשה והטורדני המתלווה לאיבוד צבע העור, מחלת הויטיליגו אינה מסכנת חיים ואינה פוגעת באיברים פנימיים. אולם, במחלות אוטואימוניות רבות אחרות כגון לופוס, דלקת מפרקים, מחלת קרוהן ועוד, עלולה מערכת החיסון גם לפגוע ברקמות ואיברים פנימיים ואף לסכן את חיי החולים. למשל, בישראל סיבת העקרות הנפוצה ביותר בקרב נשים צעירות היא לופוס ובארצות הברית לופוס נחשבת גם לגורם התמותה הנפוץ ביותר בקרב נשים אפרו-אמריקאיות צעירות, דלקת מפרקים שגרונית עלולה לגרום לעיוותים קשים במפרקים ובשלד ומחלת קרוהן ואחרות עלולות לגרור ניתוחים מורכבים וכריתות כירורגיות.

מניסיוני עם מטופלים רבים הלוקים במגוון רב של מחלות אוטואימוניות זיהיתי בבירור כבר בתחילת שנות האלפיים את קיומו של מבנה אישיות האופייני לחולים במחלות אוטואימוניות ולהשפעתן של טראומות רגשיות שחווים המטופלים במועד שקדם לפרוץ המחלה, ואחראים בהמשך גם להחמרתה.

לאלה מבינכם התמהים כיצד זה “מצב רוח” יכול לגרום למערכת החיסון של האדם לפגוע בעורו שלו, הרי שנקל להסביר זאת באמצעות הבנתנו כיום אודות הקשר שבין העור למערכת העצבים הקיים מימיו הראשונים של האדם כעובר ברחם: רקמותיו של עובר האדם בימיו הראשונים לאחר ההפריה ברחם, בטרם התמיינות התאים העובריים ויצירתם של האיברים והשונים, עשוי כולו שלוש שכבות בלבד: אקטודרם, מזודרם, ואנדודרם. משכבות אלה אט אט במהלך ההיריון מתמיינים התאים לאיברים ספציפיים. למשל, משכבת האנדודרם נוצרים הכבד ומערכת העיכול, ומשכבת האקטודרם נוצרים האפידרמיס (רקמת העור העליונה) ובכלל זה התאים האחראיים על ייצור צבע העור-המלנוציטים ומערכת העצבים.

מוצאם המשותף של מערכת העצבים ורקמת העור החיצונית- האפידרמיס והמלנוציטים מאותם תאים עובריים בטרם התמיינותם מסביר את הזיקה העזה הקיימת בין “עולם הרגש” המנוהל כולו באמצעות מערכת העצבים המרכזית- המוח, לבין רקמת העור שמוצאה העוברי הוא זהה.

כך שלאור הבנתנו הרבה יותר כיום אודות סמיכותן וקשרי הגומלין הקיימים בין שתי מערכות גופנו אלה- מתבהר לחלוטין הצורך בטיפול המשלב גוף ונפש החיוני ברפואה כולה ועל אחת כמה וכמה מתבהרת חשיבותו של טיפול משולב שכזה בחולים במחלות אוטואימוניות.

בברכה
ד”ר אודי בר

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0