×

הסיפור על דיוה וגורו פרק ג’

תגובותיכם היו מרהיבות ושקפו עומק חשיבה ותשומת לב. אני מרגיש בר מזל לזכות בקוראים כמותכם! באמת!
כל אחד מכם האיר אספקטים חשובים…ונכונים, אבל חלקם קיימים רק ביקום מקביל לשלנו.
מאחר וסיפורנו נמצא ביקום פנטסטי משלו – נשאיר אותו שם לבינתיים..

נפרדנו,אם כן, ברגע בו עיניה של דיוה ועיניו של גורו נפגשו. היא היתה משוכנעת כי הוא הגבר האלמוני מחלומותיה והוא חשב כי ראוי עבורה לחלל את נזירותו. נזירותו אשר הייתה כוח מותניו.

מיד לאחר המבוכה שאחזה בשניהם, נתעשתו מיד.
דיוה באינסטיקט וותיק אשר דאגה לטפח, השיבה לעצמה את השליטה על שרירי פניה – היא נראתה מיד שלווה להפליא.
גורו, גם הוא בהלך חשיבה זריז אשר היה כה מתורגל בו – איפס מחשבותיו ונכנס לעמדת התבוננות.

שניהם הזכירו לעצמם כי הרי הם דיוה וגורו-והרי דיוה וגורו אינם יוצאים מגדרם בגלל אחרים..כך נתכנסו להם שניהם חזרה ופצחו בשיחה.

“מה מביאך גבירתי אלי?” שאל גורו.

“איני יודעת מהיכן להתחיל אמרה” ובאמת נתכוונה לכך. היא לא הצליחה לנחש באיזה רובד עליה לענות לו. “האם לספר על תחושות ההתעוררות אשר הולמות בי מזה שבועות, או אולי על החלומות המוזרים המלווים אותי מדי לילה. החלומות על הזר המסתורי אשר הופך אותי למאושרת כל כך, אשר תמיד בנוכחותו אני מרגישה שהכל בסדר..שהכל יהיה נפלא..ובכלל, האם זו סתם תשוקה, או אולי נבואה?” שאלות כה רבות רצתה לשאול ולא ידעה מהיכן להתחיל.

אבל בכל זאת, פתחה וסיפרה כי לאחרונה היא חשה צעירה יותר. היא אינה יודעת להסביר זאת אולם היא מרגישה כי היא נזכרת יותר ויותר בעלומיה. אמנם היא אינה נראית בדיוק כמו בעלומיה, וחזותה החיצונית לא נעשית צעירה יותר – אולם היא חשה שבתוך תוכה היא משתנה.

“כמפרש חלומות אולי תוכל גם להסביר לי את החלומות החוזרים ונשנים שלי בהם אני שוב נערה ואוהבת ללא כל גבולות וללא כל חרדה. פשוט אוהבת ומאושרת” שאלה.
ואז הוסיפה מיד ואמרה “תחושת ההתאהבות זרה לי פחות מאשר היעלמותה של החרדה! היעלמותה של החרדה בנוכחותה של אהבה, שילוב זה ממש מעורר בי בעתה ביקיצתי!” אמרה בדאגה.

“מדוע את כה מוטרדת מתחושת האהבה המופיעה בחלום ואשר אינה מלווה בחרדה?” שאל גורו.
“אני חוששת להבין כי כל השנים הרבות האלה בהן לא זכיתי לחיות בתחושה שכזו, היו החמצה..” ענתה.
“אני מסרבת לחשוב כי כל השנים הבודדות האלה היו יכולות אולי להיות מלוות באהבה שכזו..הרי ברור לך שאם הייתי מאושרת כפי שאני מאושרת בחלומותיי אלה – חלומות בהן אני משוחררת וחופשייה אבל גם מאוהבת ושמחה , הרי שחיי היו נראים אחרת לגמרי! הייתי מעפילה לשחקים גבוהים מאי פעם הייתי הופעת לאלילה של ממש!” אמרה בשטף ונשתתקה.

גורו התבונן בה בחמלה. לפתע בהבזק הבין עד כמה אומללה אישה זוהרת זו שלפניו. הוא חש בגל גואה של חום בחזהו. הוא נרגש. הוא הבין כי הוא יכול להועיל לאישה זו שלמולו. הוא אהב הרגשה זו אשר נהג לחוש בכל פעם שהגיע אליו מטופל אשר גורו ידע בוודאות כי יכול הוא להועיל לו.
הרגשה אשר מיד גרמה לו לדעת ,פשוט לדעת , כי הוא זה שנבחר להביא לאדם מולו את המזור.

תחושות אלה ,היו עבורו תמציתם של רגשי האושר שלו.
כל חדוותו נבעה מעבודתו.

ואז פתאום הכתה בו המחשבה- ואולי גם הוא בעצם לא הניח לעצמו לאהוב סתם כך, ללא הצורך להבריא, ללא הצורך להועיל.
אולי גם הוא בעצם לא זכה באהבה הגדולה אודותיה משוחחת האישה הזרה שלמולו.
אולי גם הוא בעצם פספס משהו.

פניה פתאומית זו שביצע לתוך עולמו הפרטי הסיחה את דעתו לרגע מדיוה.
בפעם הראשונה, חשב על עצמו לרגע תוך כדי טיפול. בפעם הראשונה דיבורו נעתק.

דיוה חשה בדבר ומיד חשה בושה איומה. “הוא בוודאי חושב כי אני מטורפת, או לפחות נוירוטית, אבל ברמות..רמות פתולוגיות…” הניחה. “אם גם גורו בעל מוניטין שכזה נאלם לנוכח סיפורי, הרי שכנראה באמת חיי עלובים ואני המסכנה בנשים” הרהרה ושקעה בעצבות.

גורו מבעד לערפילי מחשבותיו שלו הבין מיד כי הוא נותר לרגע ללא מילים, רגע אחד ארוך מדי.

ואז ניסה להתעשת ואמר לה כך: ” אהבה היא זכותנו מלידה, , וכולנו זוכים בה בשלב זה או אחר של חיינו. לעיתים היא מופיעה כבר בנעורינו ולעיתים דווקא על ערש דווי, אולם היא אינה פוסחת על איש מאתנו. עלינו רק להיות מסוגלים לקבלה. על מנת לקבל אהבה אין עליך לעשות דבר פרט להיות לגמרי אתה. אבל לגמרי!” אמר.

“אבל עיניך רואות עד מה אני שונה ומיוחדת, אז כיצד זה אתה משער כי איני נאמנה לעצמי?” הקשתה ושאלה.

גורו הבין כי יהיה זה קרב הגון. הוא הבין כי טיפול זה יעברו הם יחדיו.

מה בחר לענות לה ובכלל מה ההמשך….כרגיל אשמח לשמוע את הגיגיכם.

בברכה,
ד”ר אודי בר.

Go Top
Shopping Cart
There are no products in the cart!
Subtotal
0.00
Total
0.00
Continue Shopping
0