הכל אודות סוכרת- פרק א`

סוכרת היא אחת המחלות הנווניות הנפוצות בעולם המערבי ומהווה את אחד מגורמי הסיכון העיקריים להופעת מחלות לב וכלי דם.
המחלה מאופיינת בהפחתת יכולתו של הגוף להטמיע ולהשתמש בפחמימות וכן רמות סוכר גבוהות בדם- היפרגליצמיה. המחלה גם מאופיינת בהפרשת רמות גבוהות של סוכר בשתן.

סוכרת מתחלקת לשתי קבוצות:
סוג 1, תלוית אינסולין (IDOM), או בשמה הנוסף- סוכרת נעורים.
סוג 2, בלתי תלויה באינסולין (NIDOM), או בשמה הנוסף-סוכרת מבוגרים.
סוכרת נעורים מתחילה לפתע, בדרך כלל בילדות. לעיתים קודמת לה מחלה ווירלית כלשהי ובדרך כלל מקושרת, חלקית לפחות, לנטייה גנטית. הווי אומר היא מכילה מרכיב תורשתי. הטיפול בסוג זה של סוכרת מבוסס על מתן אינסולין על בסיס יומי. לעת עתה אין מרפא למחלה זו והיא מוגדרת ככרונית.
סוכרת מבוגרים מופיעה לאחר גיל הנעורים. התקדמותה של מחלה זו היא איטית והופעתה אינה פתאומית כשל סוכרת הנעורים. הסימנים והסימפטומים אשר מלווים אותה מחמירים באיטיות ובהדרגה. פעמים רבות סוכרת מסוג זה יכולה להגיע לשלבים מתקדמים מבלי שנחשוד כלל בקיומה.
הטיפול בסוכרת מבוגרים כולל: הפחתת משקל ושינוי בהרגלי התזונה ואורח החיים. גם כאן יש חשיבות למרכיבים גנטיים, הווי אומר גם במחלה זו יש מרכיב תורשתי, אולם לסגנון החיים הכולל השמנה בלתי מבוקרת, דיאטה בלתי מאוזנת וכן מחסור בפעילות גופנית, יש חשיבות רבה בסיכוי להופעת המחלה. חשיבות השווה או אולי אפילו מכרעת בהשוואה למרכיב הגנטי, תורשתי.
הסימפטומים והסימנים של סוכרת המבוגרים וכן סוכרת הנעורים הם דומים. אולם, מנגנון הווצרות שתי המחלות הוא שונה בתכלית השינוי. הלבלב, מכיל תאים מיוחדים המכונים תאי בטא, תאים אלה אחראים על הפרשת האינסולין כתגובה לרמות סוכר גבוהות בדם (אחרי ארוחה למשל). במצב התקין, פחמימות ממזוננו נספגות כסוכרים דרך דופן המעי ועוברות לזרם הדם. כאשר רמות הסוכר עולות בדם, אינסולין מופרש מהלבלב ומאפשר את כניסת הסוכרים מזרם הדם אל תוך התאים שלנו, אשר מרכיבים למעשה את כל גופנו. בכך למעשה אינסולין מבצע שתי פעולות חיוניות ביותר, ראשית הוא מפחית את רמות הסוכר בדם, על ידי כך שמחדיר את הסוכר מהדם לתאים, אולם הוא אף מאפשר חדירה מהירה ויעילה של אותו הסוכר דרך קרומי התאים שלנו, חדירה אשר אינה יכולה להתבצע בלעדיו. זאת אומרת, שימו לב, הוא למעשה הגורם המשמש כזרז לחדירת הסוכר מזרם הדם לתוך האיברים אשר כה זקוקים לו, כדוגמת שרירים, מוח ועוד. בזכות פעולותיו אלה הוא למעשה מביא את רמות הסוכר בדם שוב לערכים נמוכים זמן קצר לאחר שסימנו את ארוחתנו. תהליך חשוב זה של העברת הסוכרים מזרם הדם לאיברי גופנו השונים, נפגע בקרב חולי סוכרת.
בקרב החולים, רמות הסוכר אכן עולות בדם לאחר הארוחה, אולם הלבלב או שאינו מפריש את כמויות האינסולין הנחוצות (סוכרת נעורים), או שתאי גופנו השונים אינם מגיבים להפרשתו (סוכרת מבוגרים). כתוצאה מכך בשני סוגי הסוכרת, רמות הסוכר נותרות גבוהות בדם, הסוכר הגבוה מתחיל לחלחל ולהופיע אפילו בשתן, אולם התאים הבונים את גופנו מורעבים, הם למעשה אינם זוכים לקבל את הסוכר הכה חיוני לתפקודם התקין.
למי שלא יודע נספר, כי כל תהליכי החיים בתאינו מבוססים על סוכרים כחומר הדלק. סוכרים משמשים מרכיב חיוני ביותר בפעולת שרירנו, תפקודנו המנטלי ולמעשה חיוניים לעצם החיים עצמם.
כתוצאה מרמות גבוהות של סוכר הנותרות בדם מופיעים גם סיבוכים נוספים האופיינים למחלת הסוכרת בניהם, הפרעות בראיה ומחלות לב וכלי דם. מאידך, הרי כבר סיפרנו כי התאים עצמם הבונים את גופנו נותרים ללא אספקת סוכר תקינה, עובדה זו גורמת לפירוק שומנים מואץ בתוכם וכתוצאה מכך לעליה בשומני הדם-שוב סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם. אותו פירוק של שומן מתבצע בתאים על מנת לנסות ולהפיק אנרגיה משומן, מאחר והסוכר חסר, אולם אותו שימוש בשומן גורם גם להופעת גופי קטון בדם ועלול לגרום לקטואצידוזיס, ממש כפי שניתן לראות בכאלה הצמים זמן ממושך. הדרך אולי הטובה להמחיש את הפרדוקס שבמחלת הסוכרת היא שהגוף בעצם מורעב והדם “מפוצץ” בסוכר.
על כל עשרה חולי סוכרת מבוגרים יש חולה אחד בסוכרת נעורים. בסוכרת הנעורים כאמור, יש הפחתה בייצור האינסולין על ידי הלבלב. זריקות אינסולין מועילות במקרי סוכרת אלה ובאות למלא את החסר ביצור האינסולין, הן ניתנות בסמיכות למועדי הארוחות ומינון יתר שלהן עלול להפחית את הסוכר בדם עד להופעת איבוד הכרה, כך שבחולים אלה יש לעקוב באדיקות אחר רמות הסוכר בדם, בדרך כלל אפילו מספר פעמים ביום.
רוב חולי הסוכרת בארץ הם חולי סוכרת מבוגרים. בסוכרת זו יתכן אמנם יצור אינסולין מופחת מעט, אולם במחלה זו עיקר הבעיה הוא דווקא בכך שתאי הגוף של החולים אינם מגיבים לרמות האינסולין התקינות ואלי אפילו הגבוהות מהרגיל. חוסר רגישות זה של תאי הגוף לאינסולין נובע מההפחתה בכמות הקולטנים לאינסולין על קרומי התאים, כנראה עקב השמנה. במצבים אלה החולים נעזרים בכדורים המקלים על עודף הסוכר בדם ולעיתים אפילו משתמשים בזריקות אינסולין כדי לעקוף את המחסור בקולטנים, אולם במקרים רבים, הפחתת המשקל העודף מתקנת את הבעיה היסודית.

סימפטומים וסיבוכים האופיינים לסוכרת: השתנה מוגברת, צימאון רב והתייבשות, חולשת שרירים ותשישות, בחילות ואו הקאות, תיאבון מוגבר, איבוד משקל (סוכרת נעורים), העלאת משקל(סוכרת מבוגרים), זיהומי עור או גירויים עוריים, קושי באיחוי פצעים ויתכנו אפילו פצעי נמק כתוצאה מפגיעה בזרימת הדם. תחושות נימול ועיקצוץ וכן הירדמויות בכפות הידיים והרגליים, נזקים כלייתיים, הפרעות ראיה, כולל סיבוכים ברשתית עד לכדי עיוורון. מחלות לב וכלי דם, כולל טרשת עורקים ויתר לחץ דם.

על אבחונה המדויק של הסוכרת ועל הטיפול והמניעה על ידי מרכיבים תזונתיים, נדון באיגרת הבאה שלנו.
עד אז, בלי פניקה והרבה סבלנות. . .

בברכה,
ד”ר אודי בר.